סיימתם אימון, הרמתם את היד והשעון בישר בגאווה ששרפתם 500 קלוריות. חדשות טובות? אולי כדאי לחכות רגע לפני שמתכננים את הקינוח בהתאם. מחקר חדש שבחן ארבעה שעונים חכמים פופולריים מגלה שהמספר שמופיע על פרק היד עלול להיות רחוק למדי מכמות הקלוריות שהגוף באמת שרף – ובקרב אנשים עם אחוז שומן גבוה יותר, הפער עשוי להיות גדול במיוחד.
המחקר, שפורסם בסוף יולי ב-PLOS ONE – כתב עת מדעי בינלאומי, רב-תחומי, פתוח לציבור ועובר ביקורת עמיתים – בחן עד כמה מדויקים Apple Watch Series 8, Garmin Forerunner 955, Samsung Galaxy Watch5 ו-Fitbit Sense 2 בהערכת כמות הקלוריות שנשרפת במהלך פעילות גופנית.
לצורך הניסוי גייסו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה אינטרנשיונל 58 משתתפים היספנים בגילי 18 עד 50, מהם 31 נשים ו-27 גברים. המשתתפים היו בטווח רחב של משקלים ואחוזי שומן, וכל אחד מהם ענד במהלך האימון את ארבעת המכשירים.
המשתתפים ביצעו אימון מבוקר של עשר דקות על אופני כושר בשכיבה, תוך מעבר בין מאמץ בינוני למאמץ גבוה. במקביל לשעונים, החוקרים מדדו את ההוצאה האנרגטית באמצעות מערכת COSMED K5, שמנתחת את כמויות החמצן והפחמן הדו-חמצני בנשימה ומאפשרת להעריך בצורה מדויקת הרבה יותר כמה אנרגיה הגוף באמת הוציא. המדידה הזאת שימשה נקודת הייחוס שאליה הושוו הנתונים שהציגו השעונים.
השעון סופר – אבל לא תמיד נכון
התוצאות הצביעו על פערים משמעותיים. שיעור הטעות המוחלט החציוני של ארבעת המכשירים נע סביב 15% עד 25%. במילים פשוטות: גם בתנאי מעבדה מבוקרים, המספר שהציג השעון היה לא פעם רחוק למדי מהכמות שנמדדה בפועל.
אבל לא כל השעונים טעו באותה צורה. Garmin ו-Samsung נטו להציג הערכת יתר של מספר הקלוריות, וגם Apple נטה כלפי מעלה – אך בפער קטן יותר. החוקרים מציינים כי מבין המכשירים שנבדקו, Apple הציג את הסטייה הממוצעת הקטנה ביותר.
אז כמה קלוריות באמת שרפתם?
(צילום: shutterstock)
אצל Fitbit התמונה הייתה חריגה יותר. לאחר שהחוקרים הוציאו מהניתוח מדידות קיצוניות במיוחד, לא נמצאה נטייה מובהקת לכיוון מסוים. אלא שאותן מדידות חריגות הן סיפור בפני עצמו: בשבעה מהמקרים הציג המכשיר נתון שהיה גבוה ביותר מ-450% מהערך שנמדד בציוד המעבדה. מדובר בכ-13% מהמדידות של Fitbit בניסוי. כאשר המדידות האלה נכללו בחישוב, הסטייה הממוצעת שלו הייתה הגבוהה ביותר מבין ארבעת המכשירים.
אלא שהנתון המסקרן ביותר לא היה דווקא ההבדל בין המותגים, אלא ההבדל בין האנשים שענדו אותם. החוקרים גילו קשר ברור בין אחוז השומן בגוף לבין גודל הטעות: ככל שאחוז השומן עלה, כך הערכת שריפת הקלוריות של השעונים נעשתה פחות מדויקת. התופעה הופיעה בכל ארבעת המותגים, אם כי בעוצמות שונות.
אצל חלק מהמשתתפים עם אחוזי שומן גבוהים, השגיאה בחלק מהשעונים הגיעה לכ-50% עד 100% ואף יותר. כלומר, אם מדידת המעבדה הראתה שהמתאמן שרף 100 קלוריות, שעון שטעה ב-50% עשוי היה להציג כ-150, וטעות של 100% יכולה הייתה להביא אותו להציג כ-200.
חשוב להדגיש כי מדובר באחוז השומן בגוף, ולא רק במשקל או ב-BMI. אדם כבד יותר אינו בהכרח בעל אחוז שומן גבוה יותר, ולהפך.
למה זה קורה?
שעון חכם לא באמת "רואה" כמה קלוריות שרפתם. הוא אוסף נתונים שהוא מסוגל למדוד – למשל דופק ותנועה – ומשלב אותם עם פרטים כמו גיל, מין, גובה ומשקל. לאחר מכן האלגוריתם משתמש בכל המידע הזה כדי להעריך כמה אנרגיה הגוף הוציא.
וכאן מתחילה הבעיה: שריפת קלוריות מושפעת מהרכב הגוף, מהכושר הגופני, מיעילות התנועה ומהאופן שבו הגוף מגיב למאמץ. לדברי החוקרים, ייתכן שחלק מהאלגוריתמים שבהם משתמשים המכשירים כוילו על אוכלוסיות רזות יותר, ולכן מתקשים יותר כאשר הרכב הגוף שונה. גם תנועה של רקמות רכות סביב פרק היד והבדלים פיזיולוגיים אחרים עשויים להשפיע.
עם זאת, החוקרים אינם יכולים לקבוע מהו הגורם המדויק. האלגוריתמים של החברות מסחריים ואינם חשופים לציבור, ולכן אי אפשר לדעת כיצד כל יצרנית משקללת את הנתונים ובאיזה שלב בדיוק נוצרת הטעות.
המחקר בדק גם אם גוון העור משפיע על הדיוק, בין היתר משום שחיישני הדופק בשעונים משתמשים באור כדי לזהות את זרימת הדם מתחת לעור. במקרה הזה לא נמצא קשר מובהק בין גוון העור לבין גודל הטעות בחישוב הקלוריות. עם זאת, החוקרים מדגישים כי המדגם היה מוגבל וכלל רק משתתפים היספנים בטווח מסוים של גוני עור, ולכן אי אפשר להסיק מכך שהנושא אינו משפיע באוכלוסיות אחרות.
המספר על השעון הוא רק הערכה. שעון חכם
(צילום: shutterstock)
ויש עוד כמה הסתייגויות חשובות: מדובר במחקר קטן יחסית, שכלל 58 אנשים, שגילם הממוצע היה 23. המשתתפים ביצעו פעילות אחת בלבד – רכיבה על אופני כושר בשכיבה – ובתנאי מעבדה. לכן אי אפשר להניח שאותם פערים יופיעו בדיוק גם בריצה, הליכה, שחייה או אימוני כוח. בנוסף, החוקרים מציינים כי שימוש ממושך בשעון עשוי לאפשר לאלגוריתם ללמוד את המשתמש ולהתאים את עצמו אליו – דבר שלא ניתן היה לבדוק בניסוי חד-פעמי.
גם הדגמים עצמם אינם החדשים ביותר בשוק: ארבעתם הושקו ב-2022. לכן הממצאים מתייחסים ישירות למכשירים שנבדקו, ולא מוכיחים שדגמים חדשים יותר של אותן חברות מציגים בדיוק את אותה רמת שגיאה.
ועדיין, המסקנה של החוקרים ברורה למדי: מספר הקלוריות שמופיע בשעון הוא הערכה ולא מדידה מדויקת שכדאי לבנות עליה תפריט עד הקלוריה האחרונה. עם זאת, אין פירוש הדבר שכל הנתונים שמציגים שעונים חכמים חסרי ערך. מחקרים אחרים, וגם מחקר נוסף של אותה קבוצת חוקרים, גילו שמדידת הדופק באמצעות המכשירים מדויקת הרבה יותר.
ואולי העצה הפשוטה ביותר הגיעה מאחת החוקרות, אקטרינה אופרינה, בשיחה עם "וושינגטון פוסט". כשמביטים בסוף האימון במספר הקלוריות שהשעון מציג, ההמלצה שלה קצרה: כדאי לעגל אותו כלפי מטה.
