גיל ההתבגרות תמיד טומן בחובו התמודדויות נפשיות וטלטלות לא פשוטות, וכשכל זה קורה על רקע המציאות הישראלית המטלטלת, די ברור שיהיו לכך השלכות כבדות. בשבע השנים האחרונות, המתבגרים בארץ התמודדו עם שלל משברים, ממגפת הקורונה והבידוד החברתי שהיא כפתה, דרך הזוועות של 7 באוקטובר ועד המלחמה עם איראן. כל אלו השפיעו באופן משמעותי על בני הנוער בישראל. כעת גם ממצאי מחקר חדש מעידים על פגיעה משמעותית ברווחתם הנפשית, החברתית והתפקודית.
המחקר "השפעת תקופת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל על חייהם של בני נוער בישראל" נערך במסגרת מחקר רב לאומי HBSC 2025 של ארגון הבריאות העולמי, על ידי אוניברסיטת בר אילן בשיתוף משרדי החינוך והבריאות בקרב 7,424 תלמידים בכיתות ז'-י"ב בכל הארץ. מהממצאים עולה כי השלכות השנים האחרונות עדיין מלוות את בני הנוער בישראל, זאת לצד עדויות ברורות לחשיבותם של בית הספר, המשפחה והקשרים החברתיים כגורמי חוסן מרכזיים.
החוקר הראשי וראש תכנית המחקר, פרופ' יוסי הראל-פיש מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן והחוקרות פרופ' סופי וולש ופרופ' מירן בוניאל-ניסים, מצאו כי יותר מרבע מהתלמידים מדווחים על לפחות שני תסמינים נפשיים או גופניים, ובהם עצבנות, מצב רוח ירוד, קשיי שינה, כאבי ראש, כאבי בטן או סחרחורות המופיעים כמעט מדי יום, כאשר הפער בין בנים לבנות בולט במיוחד.
"ממצאי המחקר מצביעים על כך שבני ובנות נוער מגיבים באופן שונה לחשיפה המתמשכת למלחמה ולמצבי חירום", מסביר הראל-פיש. "בעוד שאצל בנות ניכרת עלייה משמעותית יותר בתסמינים של פוסט-טראומה ומצוקה רגשית, אצל בנים המצוקה נוטה לבוא לידי ביטוי בשכיחות גבוהה יותר באמצעות התנהגויות מוחצנות והתנהגויות סיכון.
"בנוסף, בקרב בנות המצוקה נוטה להיות מופנמת, ומתבטאת בשכיחות גבוהה יותר בתסמיני פוסט-טראומה, חרדה, דיכאון ומצוקה רגשית. לעומת זאת, בקרב בנים, המצוקה נוטה להיות מוחצנת, ומתבטאת לעיתים קרובות יותר בהתנהגויות סיכון כגון שתייה מופרזת של אלכוהול, עישון, שימוש בחומרים ממכרים, מעורבות באלימות והתנהגויות מסכנות נוספות. לכן גם האיתור, המניעה וההתערבות חייבים להיות מותאמים מגדרית".
התסמינים המשמשים אינדיקטור למצוקה נפשית נחלקים לשני סוגים: תסמינים סומטיים שהם ביטויים גופניים כמו כאבי ראש, כאבי בטן או קשיי שינה, ותסמינים נפשיים, המתבטאים בין היתר בעצבנות, עייפות, מצב רוח ירוד ותחושות דומות. ילד או ילדה המדווחים על שניים או יותר מהתסמינים הללו עומדים בהגדרת המחקר כמי שנמצאים במצוקה נפשית
לדבריו, גם בתקופות מורכבות בשלושת העשורים האחרונים החוקרים לא ראו שינויים כה דרמטיים והשפעה כה גדולה על חיי היום-יום של הילדים. "הזדעזענו מהשיעורים הגבוהים של ילדים שמסתובבים עם פוסט טראומה. הם גדלים לתוך רצף משברים לאומיים חסר תקדים החל ממגפת הקורונה, דרך תקופות של אי-יציבות ביטחונית, ועד מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה המתמשכות".
החוקרים מצאו עוד, כי ההסתברות של תלמידים שנחשפו לאירועי מלחמה שגרמו להם לפחד להיות בסיכון לשתייה מופרזת של אלכוהול, גבוהה הרבה יותר מאחרים: תלמידים שנחשפו לארבעה אירועי לחימה או יותר נמצאים בסיכון של פי 5.39 לשתייה מופרזת של אלכוהול לעומת אחרים.
התסמינים המשמשים אינדיקטור למצוקה נפשית נחלקים לשני סוגים: תסמינים סומטיים שהם ביטויים גופניים כמו כאבי ראש, כאבי בטן או קשיי שינה, ותסמינים נפשיים, המתבטאים בין היתר בעצבנות, עייפות, מצב רוח ירוד ותחושות דומות. ילד או ילדה המדווחים על שניים או יותר מהתסמינים הללו עומדים בהגדרת המחקר כמי שנמצאים במצוקה נפשית.
הפתרון: נוכחות הורית
על פי הראל-פיש, תמיכה של הורים, מורים ומבוגרים משמעותיים היא גורם ההגנה החשוב ביותר. "ילדים שחוו אירועי טרור או לחימה והיה מבוגר שהיה שם בשבילם, דיבר איתם והעניק תחושת ביטחון, התמודדו טוב יותר מילדים שנותרו ללא דמות כזו. גם ההורים והמורים בלחצים ומצוקה, אך הם צריכים להיות מודעים לכך שהנוכחות שלהם משמעותית ושהם מקור החוסן הגדול ביותר".
פרופ' יוסי הראל פישצילום: אוניברסיטת בר אילןלדברי פרופ' הראל-פיש, חיזוק גורמי החוסן, בהם מעורבות של ההורים בחיי היום-יום של הילדים, לכידות משפחתית ותקשורת פתוחה, חוויות חיוביות בבית הספר ובקהילה ובנייה מושכלת של שעות הפנאי באופן המצמצם בדידות ותלות במסכים, אינו רק מגן מפני מצוקה נפשית, אלא מהווה את אחת מדרכי ההתערבות היעילות ביותר לשיפור בריאותם הנפשית, תפקודם ואיכות חייהם של ילדים ובני נוער בישראל.
להורים יש כוח ריפוי משמעותי
(תמונה: Shutterstock)
עינב לוק, מנהלת השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, אמרה כי "תקופת החירום המתמשכת משפיעה על ילדים ובני נוער, ולחשיפה לאירועי מלחמה יש השלכות על רווחתם הנפשית. לצד ממצאים אלו אנו עדים לחוסן ולכוחות שהפגינו ילדים ובני נוער בתקופת החירום. בני הנוער התנדבו, הובילו יוזמות חברתיות וגילו אחריות אזרחית וחוסן יוצא דופן".
לוק הוסיפה כי המשרד מפעיל תוכניות להגברת החוסן, השייכות והמעורבות החברתית ולמניעת מצבי סיכון, וכן מתגבר צוותים ייעוציים ופסיכולוגיים לטובת מענים רגשיים וטיפוליים לילדים ובני נוער במצבי מצוקה וקושי, גם בחופש הגדול.
"חופשת הקיץ מהווה הזדמנות לפסק זמן תוך שמירה על מוגנות ומניעת סיכון. במהלך הקיץ ימשיך לפעול מוקד 'קול לכולם' הנותן מענה לתלמידים ולהורים בהיבטים רגשיים וחברתיים על ידי אנשי המקצוע של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.07.26
