אחוז הרוכבים שנהרגים בישראל בזמן רכיבה על קטנועי ואופנוע גבוה פי 2 ויותר ממוצע ה-OECD. בעשרת הימים האחרונים נהרגו בכבישי הארץ ארבעה רוכבים. מתחילת השנה נהרגו 24. זו עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, למרות ירידה דרסטית בעומס על הכביש וצניחה מבורכת של 16% במספר ההרוגים הכללי בתאונות דרכים. דו"ח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממליץ על שיפורים בתשתיות, במיגון הרוכבים, ועל הפחתת הרכיבה בזמנים מסוכנים יותר כמו מזג אוויר קיצוני או לילה. הדו"ח, שהוכן בידי צוות ברשות ד"ר יעל הדר, מגיע לאחר צמיחה של 27% במספר הקטנועים והאופנועים מאז 2009.
תאונת דרכים רוכב אופנוע כביש 443 תאונת דרכים רוכב אופנוע כביש 443
תאונת דרכים רוכב אופנוע כביש 443
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
שיעור הרוכבים שנהרגים בארץ גבוה יחסית לעולם, 4.7 רוכבים לכל 10,000 כלים דו-גלגליים, לעומת 2.3 הרוגים בממוצע ה-OECD. שיעור הנפגעים לפי נפח מנוע דומה עד ל-400 סמ"ק, ואחר כך גדל בכ-30%. בשנים האחרונות בולט חלקם של רוכבים מהמגזר הערבי בתאונות, בעיקר בגילאי 20-24, שם הם מהווים כשליש מההרוגים, למרות שהמגזר מהווה רק 20% מהאוכלוסייה.
אזור גוש דן הוא מוקד תאונות הדו-גלגליים בארץ, עם 11,413 תאונות קלות וקשות בין 2009 ל-2019, לעומת 2,514 בשפלה המזרחית, 2,331 בירושלים ובפרברים, 2108 בשפלה הדרומית, 1,676 במרכז השרון, 1,629 בחיפה ובסביבותיה, 767 בלכיש, 713 בצפון השרון, 497 בטבריה והעמקים ו-406 בנגב המרכזי.

בשיחות עומק עם עשרות רוכבים, עולה כי רובם בחרו בכלי דו-גלגלי בזכות מהירות ההגעה, השחרור מבעיות חניה, ועלויות הרכישה והתחזוקה הזולות, ולמרות עלויות ביטוח החובה הגבוהות והתנגדויות מהסביבה. המחקר זיהה ארבע קבוצות עיקריות של רוכבים: אלה המשתמשים בו ככלי תחבורה יומיומי, שליחים המשתמשים בו לפרנסה, מטיילים הרוכבים בדרך כלל בקבוצות, ורוכבי אקסטרים המשתמשים בכלים לפריקת אנרגיות ותחושת ריגוש גבוהה.
המחקר ממליץ לשפר את תפיסת הסיכון של הרוכבים ומודעותם לחלקם בתאונות. לטפל בתשתיות הכבישים כך שלא יסכנו רוכבים, כמו ניקוי פני הכביש, הוספת פס תחתון למעקי בטיחות, שימוש בצבעי סימון שאינם מחליקים, שמירה על שול הדרך פנוי ואזהרת הרוכבים לפני המעבר לכביש מקורצף. עוד המלצה היא הקמת מסלולי רכיבה נוספים לשלושת הקיימים בארץ, שבהם יוכלו רוכבים המעוניינים בכך לרכב במהירות ובבטיחות, מבלי לסכן את עצמם ואחרים.
המלצות נוספות: שיפור התאורה הכבישים, המלצה שלא לרכוב במזג אוויר קיצוני, ובמקרה של קטנועים קטנים גם לא בלילה. הדו"ח ממליץ להפחית את תעריפי הביטוח, שגורמים לכך ש-50% מהרוכבים אינם מבוטחים, להגביר את השימוש באמצעי מיגון, כולל כפפות, נעליים סגורות ומעיל ממוגן, ובאביזרי בטיחות בכלים הדו-גלגליים. והמלצה אחרונה: שינוי במדיניות האכיפה נגד הרוכבים, שנתפסת כזו שאינה הוגנת ולכן לא אפקטיבית.
לדברי מנכ"לית הרשות, עו"ד רחלי טבת ויזל: "רוכבי האופנועים נהרגים ונפצעים קשה בשיעור גבוה בהשוואה למשתמשי דרך אחרים. מדובר בקבוצה היחידה שלגביה בזמן סגר הקורונה הייתה עליה במספר הנפגעים. החידוש במחקר שבוצע על-ידי חוקרי הרשות הינו בכך שלראשונה נעשה פילוח אוכלוסיית רוכבים על-פי מטרות הרכיבה ואופי הרוכבים, ולא לפי משתנים חיצוניים דוגמת דגם או נפח המנוע, על-מנת לנתח לעומק ולהתאים פתרונות שיביאו להגברת בטיחות רוכבי האופנוע.
"בהמשך למחקר, הסתיים לאחרונה פיתוח תכנית מקיפה להכשרת רוכבים, שתצא לדרך מיד כשתתוקצב. מדובר בתכנית ראשונה מסוגה בישראל ושונה מהכשרות שבוצעו עד כה, והיא תעסוק בעיקרה בהקניית מיומנויות רכיבה ובתפיסת הסיכון. התכנית תלווה במחקר הערכה ומסקנותיה ישפיעו על הכשרת הבסיס ושמירת הכשירות של רוכבי האופנוע".