במכונית חשמליות אין דבר כזה יותר מדי טווח. יונדאי איוניק החשמלית הושקה עם טווח רשמי של 280 ק"מ, מסוללת 28 קוט"ש. במבחן שלנו הטווח הסתכם ב־230 ק"מ. כעת במסגרת מתיחת הפנים היא קיבלה סוללת 38.3 קוט"ש, והבטחה ל־311 ק"מ. המחיר נותר זהה (160 אלף שקל), זול ב־5,000 שקל מהניסאן ליף, שמבטיחה 270 ק"מ.
3 צפייה בגלריה
יונדאי איוניק החשמלית, מקבלים יותר תמורת אותו המחיר
יונדאי איוניק החשמלית, מקבלים יותר תמורת אותו המחיר
יונדאי איוניק החשמלית, מקבלים יותר תמורת אותו המחיר
(צילום: אודי עציון)
מצא את ההבדלים
מתיחת הפנים כוללת גם עדכונים קוסמטיים כמו חזית חדשה שמבדלת אף יותר את הגרסה החשמלית מההיברידית הסופר פופולרית, ובעיקר סביבת נהג נאה ואיכותית יותר. האבזור נדיב מבגרסה המאובזרת של האיוניק ההיברידית שעולה 142 אלף שקל, וכולל גם חלון שמש וחיישני גשם. יש גם מושב נהג בכוונון חשמלי, משטח טעינה לנייד, מערכת מולטימדיה עם מסך 8 אינץ' וצימוד לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, מפתח חכם וחימום למושבים הקדמיים ולהגה. הבטיחות האקטיבית כולל בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית כולל זחילה בפקקים, תיקון סטייה מנתיב ואור גבוה אוטומטי.

תוספת של 40 ק"מ

המרווח מלפנים טוב. מאחור היא לא מרווחת כמו האוקטביה החדשה, אך נדיבה יותר מהחשמליות האחרות. יש גם יציאת מזגן נפרדת. נפח תא המטען קצת יותר קטן מאשר בהיברידית (357 ליטר במקום 443 ליטר) אך גדול יותר מעשית אם מעמיסים מעבר לקו הכיסוי. גם ככה הראות לאחור לא משהו, טוב שיש מצלמה וחיישני רוורס.

3 צפייה בגלריה
תא נוסעים מרשים ואיכותי מבעבר
תא נוסעים מרשים ואיכותי מבעבר
תא נוסעים מרשים ואיכותי מבעבר
(צילום: אודי עציון)
המנוע החשמלי הוחלף באחד עם 136 כ"ס, תוספת של 16 כ"ס. הביצועים נותרו זהים לפני נתוני היצרן, כשמצב ספורט מעניק תאוצה זריזה משמעותית יותר מאשר בנתונים הרשמיים, 9.9 לעומת 10.2 שניות. ניתן לבחור בין שלושה מצבי נסיעה, שמשפיעים על קצב ניצול הסוללה, ספורט בזבזני, נורמלי ואקו, שבו מתקבל הטווח המירבי.
בנהיגה של מאות קילומטרים בכמה ימים, שכללה בעיקר נהיגה בין עירונית ופרברית, נרשמה צריכה ממוצעת של 14.5 קוט"ש ל־100 ק"מ, כלומר טווח נסיעה מעשי של 265-275 ק"מ. פחות מהצהרות היצרן, אבל עדיין מדובר בעוד 40-50 ק"מ מעשיים, בטח בנסיעות ארוכות. הרכב מותאם לטעינה DC מהירה. בטעינת AC הוואט טען בקצב של 5.3 קוט"ש לשעה ובטעינת "כבל סבתא" במוד 2, הוא השיג 2.1 קוט"ש לשעה משקע תעשייתי רגיל.
האיוניק מתמודדת טוב מבעבר עם תוספת המשקל של הסוללה הגדולה. הנוחות במהירויות עירוניות טובה פחות מאשר בשיוט מהיר, אין יותר מדי רכינה בעיקולים וההגה מדויק וחסר תחושה. הנסיעה שקטה.
האיוניק דורשת תוספת קטנה יחסית למעבר לחשמל, ובנהיגה של כ־20 אלף ק"מ לשנה אפשר לצפות לחסכון שנתי של כ־10,000 שקל על אנרגיה, טיפולים וביטוח, עוד לפני התרומה לסביבה. זו לא מכונית מרגשת, אבל היא כן אחת שיכולה להתחיל אצל רבים את המעבר לעידן החשמלי.