ברוכים הבאים לוועדת התחבורה של ynet וידיעות אחרונות, ולפאנל הקשוח ביותר בוועידה הזאת שמתעסק במכת מדינה שכל אחד מכם, כל אחד מאיתנו כאן, היה רוצה שנסבול פחות ממנה. נזכיר רק שנכון ל-22.11 אנחנו עומדים על 1,299 הרוגים בתאונות דרכים שהתרחשו מ-2018. אילו היו נהרגים כל כך הרבה אזרחים מסיבה אחרת, המדינה הייתה משנה את פניה. דברים היו קורים. וזה לא קורה.
(צילום: אולפן ynet)
ונתחיל דווקא בעולם האקדמיה, עם הפרופסור טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים. את עוסקת בחקר התנהגות, חקר הגורם האנושי, אותו אחד שבסופו של דבר גורם לתאונה ברצותו או לא. מה צריך לקרות ואיך אנחנו משנים את המצב הזה
"יש דוגמאות איך אפשר להוריד באופן ממש משמעותי את הקטל, את מספרי ההרוגים, בתוך חמש שנים. ויש לי שתי דוגמאות: אוסטרליה מלפני 15 שנים, יוון בעשור האחרון. מה שחשוב להבין הוא שבמדינות הללו ובעוד מדינות רבות נוצרה ועדה בין משרדית בממשלה. היערכות כוללת של כולם ביחד, כי זו בעיה של כל המשרדים. לא רק משרד התחבורה או הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ומי שעומד בראש הוועדה זה ראש הממשלה.
"כאשר הוקמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים זה הובטח. וזה קרה אולי פעם אחת במשך קרוב ל-20 שנה. הוא צריך להקצות זמן לזה, כי הוא משדרג מעלה את הכל, ברגע שהוא מנהל את זה. וככה הצליחו להוריד את מספר התאונות.
"ברמה המערכתית בארץ, צריך לחזק את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כל הזמן מתחלפים שם, כל הזמן מחלישים ולא סופרים אותה. וצריך לעשות בדיוק את ההפך. לתת לה יותר תקציבים, סמכויות, יותר מקום".
3 צפייה בגלריה
ועידת התחבורה של ידיעות אחרונות
ועידת התחבורה של ידיעות אחרונות
סנ"צ גיא לוי, שניר זיידל, ח"כ בועז טופורובסקי, ופרופ' טובה רוזנבלום
(צילום: אביגיל עוזי)
נעבור אליך, שניר זיידל, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. האיש שאמון על ההסברה. למה בעצם הרשות הפכה חבטות? נזכיר שאחד הדברים שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמורה לעשות הוא להוריד את מספר התאונות וההרוגים מתאונות דרכים. הדברים אלו לא קרו. ומצד אחד אומרים שהרשות לא פועלת, מצד שני כולם יודעים שמחלישים את הרשות. איך יוצאים מהמעגל הבעייתי הזה, בו גוף שהשפעתו מינורית אמור היה להיות ראש חץ במאבק?
"כמו שטובה אמרה וכמו שהזכרת, המצב לא טוב. כרגע השנה הזו מסתמנת כקטלנית ביותר מאז 2017. יחד עם זה, צריכים להסתכל רגע בראייה קצת יותר רחבה. מדינת ישראל נמצאת תחת תקרת זכוכית של 340-350 הרוגים מדי שנה. אבל יש עלייה גם בנסועה ובאוכלוסייה, כך שאם לא היו נעשות פעולות בתחום התשתית, האכיפה וההסברה, ההכשרה, החינוך והטכנולוגיה, היינו רואים מספרים הרבה יותר גבוהים של הרוגים ופצועים.
"הרלב"ד יחד עם משרד התחבורה ומשרדים נוספים כתבו תוכנית לאומית לעשור הקרוב, היא נקראה "תוכנית 50-30" והיא בהתאמה לכנס של מדינות ה-OECD בשטוקהולם ב-2020. המטרה להפחית את מספר ההרוגים והפצועים קשה בכ-50%. בסופו של דבר לרלב"ד יש אחריות מלאה על מאגר המידע הלאומי ואיסוף נתונים, חקר והובלת קביעת מדיניות מסוימת. אבל הרלב"ד לא יודעת לעשות תשתיות, אכיפה. לצערי' מדינת ישראל ב-10 שנים האחרונות הצליחה להפחית רק ב-5% את מספר ההרוגים, בזמן שמדינות אחרות הצליחו להפחית ב-50%, חלקן ב-20 או 30 אחוז".
3 צפייה בגלריה
ועידת התחבורה של ידיעות אחרונות
ועידת התחבורה של ידיעות אחרונות
ועידת התחבורה של ידיעות אחרונות
(צילום: אביגיל עוזי)
נעבור לח"כ בועז טופורובסקי, מ"מ יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת יש עתיד שהפך ללוחם הגדול בכנסת למען הבטיחות בדרכים, וטוב שכך. אתה בין היתר גם ראש ועדת המשנה לבטיחות בדרכים וכולם מחזיקים לך ללא ספק אצבעות. אבל אתה כן נמצא בתוך סביבה די מקובעת שהפכה לחלשה. מדינת ישראל, הכנסת, הוועדות השונות שעסקו בכך עד היום היו קצת נרפות, ואני אומר את זה בעדינות. איך אתה פועל ואיך אתה חושב לשנות את זה?
"אנחנו מסכימים שרוב תאונות הדרכים נגרמות כתתוצאה מהכשל האנושי. הטכנולוגיה מטפלת בכשל האנושי והגיוני שבעתיד עם הרכב האוטונומי התאונות יצטמצמו מאוד, אבל נחזור לבעיה האנושית. ההנהגה לא רואה בתאונות הדרכים משהו שאפשר לטפל בו, ולכן לא מתייחסים לזה בהתאם. בראש ועדת השרים לענייני קורונה עומד ראש הממשלה, ויש הרבה יותר הרוגים מתאונות דרכים מכל המלחמות והקורונה ביחד. אם היו מתייחסים לזה העולם היה נראה אחרת, כי ראש הממשלה היה יושב עם השרים וההחלטות היו יוצאות לפועל.
"הטכנולוגיה מתקדמת, ואם אני מקבל רכב יקר עם הטכנולוגיה הזו, החיים שלי שווים יותר. כלי רכב ישנים יותר לא מקבלים. וזה אומר שבמדינת ישראל חיים בשלום עם העובדה שחיי מי שיש לו כסף, שווים יותר. זה לא מקובל עליי.
"השגנו תקציבים למשרד לביטחון פנים, לניידות ואכיפה, למעקות בטיחות, אבל זה טיפה בים. אבל זה לא שווה כמו ראש הממשלה, או שרת תחבורה עם תמיכה של ראש הממשלה, שמושיבה את כולם ואומרת 'טפלו בזה'. למשל טיפול בהכשרות נהגים. ליד הלונה פארק בגני יהושע בתל אביב יש לימודי רכיבה על אופנוע. יש שם שלטים. פעם הבטיחו רישיון בשבועיים, היום בשבוע. וכך גם הכשרת מדריכים לנהגי רכב כבד. הכל לא מספיק רציני ומראה שהמדינה מתייחסת לתאונות כגזירת גורל. אם לא יהיה תכנון ומנהיגות, התוצאות יהיו בהתאם".
3 צפייה בגלריה
ועידת התחבורה של ידיעות אחרונות
ועידת התחבורה של ידיעות אחרונות
סנ"צ גיא לוי, ראש מדור תעבורה באגף התנועה במשטרת ישראל
(צילום: דנה קופל)
נעבור לאיש שאמור לאכוף, סגן ניצב גיא לוי, ראש מדור תעבורה באגף התנועה, משטרת ישראל. נקודה אחת שתמיד עולה מחדש בעיסוק עם משטרת התנועה. המשטרה החליטה לקרוא לעצמה 'לוחמת בתאונות דרכים', כבר לפני 20 שנה בערך. אבל זה לא המנדט שלכם, נכון? אתם בעצם אמורים לאכוף את החוק, לא להלחם בתאונות.
"אגף התנועה משטרת ישראל יצר לעצמו את המנעד הגדול של הסברה, טכנולוגיה חדשה ואכיפה בשטח. והמשטרה מנסה לעשות הכל על-מנת לצמצם את מספר ההרוגים בתאונות דרכים. אותו שוטר שנמצא בשטח ומפעיל את המכשיר מהירות, אותו שוטר שאוכף עבירת רמזור אדום. אותו אחד נשאר לבדו בסוף כדי להרתיע את הנהג מלבצע את העבירה. בשורה התחתונה, אנחנו מוצאים את עצמנו בראש החץ.
"יש מנעד של עבירות מסכנות חיים שהשוטרים מתמקדים בהן. יחידת האופנועים מבצעת אכיפה ספציפית לדו-גלגלי כדי לייצר הרתעה. לא רק כדי שלא אבמע את העבירה ואתפס אלא גם כדי שלא אמות בגלל אותה עבירה. כמו עבירת רמזור אדום, עבירות צומת והיסח הדעת. אגף התנועה מבצע את כל הפעולות האלה על בסיס יומי.
"אני מאוד מקווה שיהיו יותר שוטרים וניידות כי הנוכחות והבולטות של השוטרים בשטח, הכחול-אדום הזה, הרחפן שמפעיילם במקומות מועדים לפורענות. בסופו של דבר, שילוב של כל הדברים ביחד יביא לתוצאה של פחות הרוגים בכבישים".

לראיון המלא צפו בווידאו המצורף