אם בוחנים את הצ'אנג ג'יאנג פקין אקספרס CJ650 מבחינה טכנית בלבד, הרי שהוא משלב בתוכו את החיסרון הגדול של אופנוע – חשוף למזג האוויר, עם החיסרון הגדול של מכונית פרטית - תופס רוחב של נתיב ונאלץ לעמוד בפקקים. אבל האופנוע התלת-גלגלי, או נכון יותר האופנוע הזה עם הסירה, הוא יותר גדול מסך חסרונותיו, והוא מספק חוויית רכיבה מיוחדת מאוד - עם כמה יתרונות שכנראה שלא תמצאו בכלים דו-גלגליים קונבנציונליים.
4 צפייה בגלריה
צ'אנג ג'יאנג CJ650 .אופנוע שמייצר המון אווירה
צ'אנג ג'יאנג CJ650 .אופנוע שמייצר המון אווירה
צ'אנג ג'יאנג CJ650 .אופנוע שמייצר המון אווירה
(צילום: אופק דנון)
לפני כשלוש שנים בוטלה בישראל סוף-סוף אותה תקנה ארכאית שמנעה ייבוא של אופנועים עם סירה. משום מה היה אפשר להרכיב סירה מייצור עצמי לקטנועים פה בארץ, אבל לייבא אופנוע עם סירה היה אסור. עם שינוי התקנה הגיעו ארצה צמד אופנועים עם סירה: האורל (URAL) הרוסי, והצ'אנג ג'יאנג הסיני - זה שפה במבחן.

מצפצף ברכיבה לאחור

זהו אופנוע רגיל לכל דבר ועניין, שאליו מחוברת סירה (Side Car בלעז) עם מערכת של מוטות המחוברים לאופנוע. לסירה יש גלגל משלה, וכן מערכת מתלה לספיגת זעזועים ולהצמדה לקרקע.
4 צפייה בגלריה
(צילום: אופק דנון)
המנוע הוא טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק ו-8 שסתומים, והוא מפיק 66 כ"ס ו-6.32 קג"מ. הוא בעל ארבעה הילוכים קדמיים, ועוד הילוך אחורי - שבשילובו מופעלת מערכת של צפצוף, כמו של משאיות. מערכת הבולמים מגיעה מבית קאיאבה, והיא כוללת כיוון עומס קפיץ בצמד הבולמים האחוריים. מערכת הבלמים ההידראולית מחלקת את כוח הבלימה בין שלושת הגלגלים באופן משולב, ויש גם בלם חניה. הגלגלים הם בקוטר 18 אינץ', עם חישוקי שפיצים והצמיגים בעלי אוריינטציית שטח - כמו של פעם, נפח מיכל הדלק עומד על 20 ליטר, והמשקל של כל הדבר הזה הוא 365 ק"ג.
המכניקה שלו פשוטה מאוד, שלא לומר ארכאית, ולא תמצאו פה חידושים טכנולוגיים מרשימים. האלקטרוניקה היחידה פה היא מערכת הזרקת דלק המזינה את צמד הצילינדרים, ומחויבת ע"פ תקנות זיהום האוויר המחמירות.
מה שכן תמצאו פה זה אבזור, והרבה ממנו. כי זה בדיוק הקטע של האופנוע הזה - אווירה. האופנוע מצויד במיגון רוח גדול ובלוח שעונים פשוט - חציו דיגיטלי וחציו אנלוגי. מושבי הרוכב והמורכב יושבים על קפיצים עצמאיים, כשלמורכב יש גם ידית אחיזה מלפנים.

רק תעמיסו

בסירה תמצאו מושב מרווח עם משענת, ועם המון מקום לשלוח רגליים לפנים. וכן, מותר להסיע שלושה אנשים, כולל הרוכב, על אופנוע עם סירה. מאחורי הנוסע שבסירה יש תא מטען ענק וננעל שיכול להכיל את כל מה שצריך לפיקניק, ויותר. מעליו יש סבל שעליו ניתן להעמיס ציוד נוסף ושם גם נמצא הגלגל רזרבי שיחליף בשעת הצורך את כל אחד משלושת הגלגלים. בחלק הקדמי של הסירה מותקן סבל גדול להעמסת ציוד, כך שמשפחה בת שלוש נפשות יכולה לצאת לקמפינג של שבוע ולקחת איתה על הצ'אנג ג'יאנג את כל הציוד שהיא צריכה - כולל האוכל.
4 צפייה בגלריה
(צילום: אופק דנון)
פרט לכל אלו יש פנסי ערפל על הסירה - שניים תחתונים מ-LED ועוד אחד עליון (הלוגן), כששלושתם מופעלים מבית מתגים שנמצא בשליטת הנוסע בסירה, ולצד מתגי ההפעלה יש גם שקעי טעינה 12V ו-USB. יש גם פנסים קדמי ואחורי על הסירה עצמה - LED כמובן - המעוצבים בצורת מטול רקטות, אולי כמחווה לאופנועים עם הסירה של מלחמת העולם השנייה.

תתכוננו לבקשות לסלפי

רכיבה על אופנוע עם סירה היא חוויה אחרת לגמרי מאשר על דו-גלגלי, והיא דורשת זמן הסתגלות לפעולות השונות - ובעיקר להיגוי. רוכבי דו-גלגלי מכירים את המושג "היגוי נגדי" או "היגוי הפוך" - שבה מפעילים כוח על הכידון כאילו בכיוון ההפוך על-מנת לקבל הטיה של האופנוע. ובכן, כאן זה לא עובד - פשוט כי אופנוע עם סירה לא נוטה על צידו אלא נשאר מאונך לקרקע. המשמעות היא שההיגוי פה הוא רגיל: מסובבים את הכידון לכיוון שאליו רוצים לפנות, ממש כמו מכונית, וזו פעולה שדורשת כוח - והרבה מאוד ממנו - במיוחד ככל שהמהירות עולה או שהפנייה יותר חדה.
אלמנט נוסף שאליו רוכבי דו-גלגלי צריכים להתרגל הוא ממד הרוחב העצום בחלקו הימני של האופנוע - שמכתיב את מיקום הרוכב בחלק השמאלי של הנתיב ולא כפי שהוא רגיל. כמובן בהנחה שהרוכב לא רוצה לפגוע בעצמים שונים שנמצאים בצד ימין של הנתיב. ואל תשאלו אותנו איך אנחנו יודעים.
הרכיבה על הפקין אקספרס היא איטית, והיא ההפך הגמור מהדינמיות של דו-גלגלי. ראשית, כאמור, אופנוע עם סירה תופס רוחב של נתיב שלם - ממש כמו מכונית פרטית. מה שזה בעצם אומר הוא שנוסעים עם התנועה ונעמדים איתה בפקקים. המהירות המרבית אמנם יכולה לעבור את ה-100 קמ"ש, אבל זו לא מהירות שנעימה לאופנוע ולרוכב. 70 קמ"ש זו מהירות השיוט הנוחה, בהילוך רביעי, בכביש המהיר. במהירות הזו הוא שט על מי מנוחות, וכמות החיוכים בלתי נתפסת - לא רק של הרוכב, אלא של כל מי שרואה את המכונה על הכביש. לא זכור לנו אופנוע שמשך כל כך הרבה מבטים, צפירות ושיחות מעוברי אורח וממשתמשי הדרך האחרים. דוגמאות: נהג שצפר לנו על כביש 44 וביקש לבוא לשבת בסירה, נהגת שעצרה אותנו בתחנת הדלק, התעניינה אם זה אופנוע חדש או משופץ, ושאלה כיצד ניתן לרכוש, ואפילו ילדים שביקשו להצטלם בתוך הסירה כשהחנינו את הכלי במרכז העיר. אופנוע הסלפי המושלם.

חיוכים במקום ביצועים

וזה בדיוק העניין של הצ'אנג ג'יאנג פקין אקספרס 650: אווירה, ואם תרצו אז אפילו אסקפיזם. זהו אופנוע שעולים עליו כדי להתנתק מהיום-יום ולקבל כמות אין סופית של חיוכים - גם של הרוכב וגם של הסביבה. הוא איטי ומסורבל, והביצועים שלו קרובים לאלו של אופנועים משנות ה-50 של המאה הקודמת, אבל כמות החיוכים שהוא מספק היא ביחס הפוך לביצועים שלו - כלומר אין סופיים. זה הקסם הגדול של האופנוע הזה.
מחיר הצ'אנג ג'יאנג עומד בישראל על 110 אלף שקל. במחיר הזה מקבלים מעט טכנולוגיה, אבל הרבה מאוד ברזלים, אבזור ואווירה. זהו לא אופנוע פרקטי שאמור לשמש ככלי תחבורה יום-יומי, אלא כלי לסוף שבוע שייקח משפחה קטנה על ציודה לטיולים רגועים ברחבי הארץ - כולל בשבילים קלים בשטח, וישמש ככלי פנאי להנאה ולחיוכים. אנחנו לגמרי היינו רוצים גם אחד כזה אצלנו בחניית החלומות, יש לנו מה לעשות איתו.