אלון דאי חצה לפני זמן קצר את קו הסיום, בלם את השברולט קמארו של קבוצת PK קארספורט, טיפס החוצה ובניגוד להרגלו לא עלה לחגוג על הגג אלא התיישב מותש למרגלותיה. הלחץ האדיר התפוגג באחת עם ההכרה - הוא שוב אלוף אירופה במירוצי נסקאר, בפעם השלישית ואחרי סיום עונה מדהים שהציג שליטה מוחלטת בסדרה.
ארבעה מירוצים בשלושה ימים, ארבעה פול-פוזישנים, שני ניצחונות, ומקומות שישי (עקב עונש) ורביעי (לצורך המנעות מקרבות מיותרים), שבירת שיא הניצחונות ההיסטורי של האליפות וזכייה באליפות שלישית בארבע שנים. "סוף סוף אני חוזר הביתה" אמר ל-ynet מיד לאחר הזכיה. "זאת הייתה עונה קשה ומתישה, לא רק פיזית אלא גם מנטלית. האליפות הכי קשה שהייתה לי. בגלל הקורונה, הקבוצה שכרה לי ביוני דירה בבלגיה כי לא היה סיכוי שאוכל להגיע למירוצים בימי הקורונה אם אצטרך לטוס בכל פעם מישראל, אבל גם שם היה סגר. הקבוצה עשתה הכל כדי שלא ארגיש לבד, ועשינו את זה. עכשיו אני יכול לטוס לישראל".
באשדוד עקבו בדאגה ההורים אבי ודליה, ושלושת אחיו הגדולים של דאי. "זאת פעם ראשונה שאלון מנצח באליפות ואני לא לצידו", סיפר אבי ל-ynet. "הרבה יותר מלחיץ לראות את אלון בטלוויזיה מאשר לצד המסלול. הקורונה שינתה את כל התוכניות, כבר חצי שנה שלא ראינו אותו ולא חיבקנו אותו. שהוא חי לבד בבלגיה, מדינה אדומה שהכל בה סגור, אוכל רק בטייק אווי ואין איפה להסתפר. הילד כבר בן 29, ונהג היום בהרבה חוכמה, אבל הוא עדיין הילד הקטן שלנו שאנחנו מתגעגעים שוב לפנק".
והיו גם שני מירוצים. דאי הוביל במירוץ הראשון בצהרים מהזינוק ועד לדגל השחמט, משמר את ההובלה גם לאחר זינוק מחודש בגלל תאונה בהקפה השישית. הניצחון ה-24 באליפות והרביעי השנה הגדיל את היתרון שלו באליפות, אבל בשני מירוצי הגמר זוכים הנהגים לניקוד כפול, כך שניצחון שווה 80 נקודות, ושום דבר לא היה סגור.
אחרי ששוב השיג את ההקפה המהירה ביותר התייצב דאי ראשון לזינק והצליח לשמור על ההובלה. אולם גם הפעם נכנסה כבר בהקפה הרביעית מכונית בטיחות למסלול והאטה את הקצב. בזינוק המחודש נזהר דאי ממגע שיכול לעלות לו בעונש ואולי אפילו בתאונה, בעיקר כאשר לוריס הזמנס הולנדי נדחף לפניו. דאי ירד למקום שני עליו ויתר גם תחת הלחץ שהפעיל עליו לאסי סורנסון.
דאי, המוכר כאחד הנהגים היותר לוחמניים על המסלול החליט לנהוג באופן מחושב ולא לסכן את האליפות במהלך מיותר, ונמנע מכל סיכוי למגע. דבר זה לא נעלם כמובן מעיני מתחריו שניצלו זאת וגם ניקולו רוקה האיטלקי קיבל זכות לעקוף שכן דאי ידע כי מקום רביעי יספיק לו, והתרכז בשמירה על המכונית ובחציית קו הסיום. "אנחנו מסתדרים נהדר מחוץ למכוניות, אבל אלון הוא מתחרה קשה על המסלול", סיפר הזמנס בסיום. "שמח בשבילו על האליפות".
