בשיתוף קבוצת צ'מפיון
צ'מפיון מוטורס שאשו וקרמר פרק 3
(צילום: ירון שרון, מפיקה: ניצן כהן)
אין מערכת אינטימית יותר מזו שיש בין אדם לרכב שלו. קניית רכב זו החלטה רצינית - אבל לתחזק אותו כמו שצריך, לתדלק בזמן ולשמור עליו - זה כבר סיפור אחר לגמרי. סקר חדש של צ'מפיון מוטורס בדק עד כמה הישראלים באמת יודעים לשמור על הרכב - ובפודקאסט חדש, שצולם גם הוא בתוך הרכב, איציק שאשו אתגר את עודד קרמר ובדק עד כמה הוא קרוב לתוצאות הסקר, שנערך עבור מכון צ'מפיון מוטורס ע"י מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בדצמבר 2025, או במילים אחרות - עד כמה הוא ישראלי.
אחת השאלות הראשונות שנבחנות היא עד כמה הישראלים מקפידים על שגרת טיפולים סדירה. קרמר לא מנסה להתחמק: הוא מודה שלמרות הכוונות הטובות, זה "איכשהו אף פעם לא יוצא", ומעריך שהוא עומד ביעד כשני שלישים מהזמן. לתדהמתו, ההערכה הזאת מדויקת למדי: לפי הסקר, 59% מהנהגים והנהגות מקפידים על שגרת טיפולים לפי מועד או קילומטראז'. גם שאלת המוסך המורשה מעלה נתון מפתיע: לדברי שאשו, 74% מהנהגים מקפידים על טיפולים לרכב במוסך מורשה בלבד - "ולא אצל מוסכניק שהיום הוא בעסקי הרכב ומחר בעסקי התריסים".
גם אם מנסים לחפף קצת, שאשו מציין את האדם שתמיד יתריע בזמן - המוסכניק עצמו. "גוערים בך כשאתה מגיע", הוא אומר, "בדיוק כמו השיננית". קרמר מודה שאצלו במשפחה, הרכב הוותיק יותר מקבל יחס פחות טוב. "ככל שהאוטו מתבגר, הנטייה ללכת לחאפר הולכת ועולה. הוא כבר בן 15 - מה עכשיו אני אשקיע בו?".
מי מחליט איזה רכב לקנות?
משם, המשיכו שאשו וקרמר לשאלה מסקרנת באמת: כשמדובר בזוגות ומשפחות, מי מקבל את ההחלטה הסופית בקניית הרכב? קרמר ממהר לענות ומסביר שאצלו בבית, ההחלטה הייתה שלו. "קרן אמרה מה היא רוצה", הוא מסביר, "אבל בסוף אני הלכתי לסופ-רכב, דיברתי עם מי שצריך, ביצעתי את תהליך הקנייה".
הנתונים מחדדים את התמונה: 61% מהגברים אמרו שההחלטה הייתה שלהם לגמרי - אבל 31% מהנשים אמרו שההחלטה לא הייתה לגמרי שלהן. במילים אחרות, מי שמנהל את תהליך הקנייה לא תמיד זהה למי שמכריע את הבחירה - ולא כולן מרגישות שהקול שלהן מכריע.
כמה זמן מחזיק הישראלי ברכב שלו? הנתון שמביא שאשו מצייר תמונה ברורה: הישראלי הממוצע מחליף רכב כל שש שנים. קרמר מניח שזה קשור לקרנות השתלמות שמשתחררות בדיוק בסביבה הזאת - שאשו לא דוחה את הרעיון. הסיבות עצמן, לפי הסקר, ברורות: 42% ציינו רצון להשתדרג ולהתחדש, 29% דיברו על ריבוי תקלות - "הוא מתחיל קצת לזייף לי", אומר שאשו, וקרמר מזהה מיד את התופעה - ו-24% ציינו שינוי בצרכים המשפחתיים.
כשהדיון מגיע לרכב החלומות, קרמר לא מהסס: הוא חולם על קלאסיק פתוח משנות ה-60, בלי גג, עם יד על שפת הדלת. שאשו מספר לו שהוא משתייך לשוליים: 39% הגדירו כרכב חלומות רכב מנהלים מפנק, 28% סמנו SUV גדול, ורק 2% דיברו על רכב אספנות. "אתה בקושי משתייך ל-2%", קובע שאשו, ומוסיף: "אם אתה נתקע - מישהו צריך לבוא לאסוף אותך". קרמר לא מוותר, אבל מסכים עם הפרדוקס: מה שהפך לרכב אספנות היום הם בדיוק המכוניות שחנו ברחוב כשהיו ילדים. "תמיד רוצים רכב שהיה לפני שאתה היית", אומר שאשו, "אחרת מה הכוחות בזה".
פרק שלם לעצמו הוא התדלוק. קרמר מגלה נאות: בשלוש השנים האחרונות הוא נוהג ברכב חשמלי, ומאז גילה שהוא לא סובל להתעסק עם תחנות דלק. "כשהייתי צריך למלא, הייתי הממלא הגרוע בהיסטוריה", הוא אומר. "אם הנורה לא נדלקת - לא חושבים בכלל". לפי הסקר, 86% מתדלקים בשירות עצמי - "האנשים הנורמליים", לפי קרמר - ו-6% נוסעים על ההדים עד הסוף.
כשמגיעים לשאלת החשמל, הנתונים מצמצמים את ההתלהבות של קרמר לכדי פרספקטיבה: רק 13% רוצים שהרכב הבא שלהם יהיה חשמלי לגמרי. 39% מעדיפים היברידי - "אנשים מפחדים מסיפור הטווח", מסביר קרמר - ו-29% נשארים נאמנים למנוע הבנזין. קרמר מביא את הטיעון שאהב: "אם המכונית החשמלית הייתה מומצאת קודם, ואז מישהו היה בא עם רעיון המנוע הפנימי - מה היו אומרים לו?" שאשו מודה שהפחד מובן, אבל קרמר לא מוותר: "מי שלא עבר את זה - לא מבין".
רכב, סיפור אהבה: כמה הישראלים נאמנים למותג?
השאלה האחרונה שנבחנת היא אולי הכי רגשית: כמה מהנהגים שומרים אמונים לאותו מותג רכב, ומה מאפיין את החיבור שלהם לרכב? קרמר מעריך 15-20%, גם בגלל הגלים שעברו על שוק הרכב המקומי - מהיפניות לקוריאניות לאירופאיות, ועכשיו הסיניות. המספר האמיתי גבוה יותר: 25% מצהירים על נאמנות מותגית. ו-59% - רובם - מדווחים על חיבור רגשי של ממש לרכב שלהם.
קרמר מסתכל על הרחוב ההולנדי הקטן שלו ומספר על שכנים שמלטפים את הרכב שלהם כל שבת. הוא עצמו מחכה לתחזית לפני שהוא שוטף. "אני לא הולך לשטוף את האוטו סתם, כי אולי בעוד שבועיים עונתי", הוא אומר. שאשו קובע: "אתה בהחלט לא שם". אבל שניהם מבינים את הלוגיקה. "חוץ מחדר שינה", אומר קרמר, "אין מקום שאני מבלה בו יותר". הרכב הוא לא רק כלי תחבורה - הוא מרחב חיים, ואם מבלים בו מספיק שעות, קשה לא להיקשר.
השיחה מסתיימת, כמו בפרק הראשון, בפסוק שמסכם הכל: "גילינו שאנחנו רוצים לחשוב שאנחנו מיוחדים, אבל בעצם - כולנו אותו דבר". ואז קרמר מביט באודי Q5 מסביבו ומבקש דבר אחד פשוט: לנהוג.
בשיתוף קבוצת צ'מפיון
