כשהוצאנו את הרויאל אנפילד מטאור 350 מהסוכנות, לא היו לנו ציפיות גבוהות. במחיר של 25 אלף שקל חייבות להיות בו פשרות רבות. אבל מהמבט הראשון הוא הפתיע אותנו. הוא יפהפה ונראה כמו קרוזר מהאייטיז. הצבע המטאלי, שפע הכרום והפרטים הקטנים מרכיבים כלי שאי אפשר להתעלם ממנו. ההפתעה המשיכה גם ברכיבה. המטאור 350 נוח, קל לשליטה, עם מנוע חלק ותיבת הילוכים מדויקת ־ וכל זה תמורת 25 אלף שקל, האם זה אפשרי? ככל שהמשכנו איתו הבנו שכן. רויאל אנפילד קלעו למטרה ויצרו אופנוע זול כמעט ללא פשרות. מין חד־קרן על שני גלגלים.
רויאל אנפילד החלה לייצר אופנועים בבריטניה ב־1901. ב־1952, אחרי מות האימפריה, הועבר הייצור לצ'נאי שבהודו, ושם הוא ממשיך עד היום. רויאל אנפילד מחזיקה בתואר "חברת האופנועים הוותיקה בעולם עם רצף ייצור", והאנפילד בולט 350, המיוצר מ־1948, הוא הדגם עם תוחלת החיים הארוכה ביותר בענף. המותג בעל ההיסטוריה והמוניטין מוכר היטב בעולם, וגם לישראלים המטיילים בהודו, שקצת הוציאו לו שם רע ־ כשלרוב האשם הוא בחוסר הידע ובחסכנות הקיצונית שלהם: הם חיפשו מציאה ופשוט קנו גרוטאה.
4 צפייה בגלריה
רויאל אנפילד מטאור
רויאל אנפילד מטאור
רויאל אנפילד מטאור
(צילום: אופק דנון)
בעבר נעשו מספר ניסיונות לייבא את אופנועי רויאל אנפילד לארץ, אך הכלים המיושנים לא קיבלו תמחור מספיק אטרקטיבי, והם נמכרו כאופנועי נישה למשוגעים לאופנועים קלאסיים ולאותם מטיילים ששבו מהודו ורצו להרגיש קצת כמו שם גם בדרום תל־אביב.
כעת מציגה רויאל אנפילד אופנוע חדש לחלוטין, המטאור 350, ובמקביל הייבוא עבר ליבואנית הוותיקה ד.ל.ב מקבוצת לובינסקי. עם מנוע חדש ופשוט, עיצוב קלאסי יפהפה, ומעל לכל - עם מחיר תחרותי וכדאי.

קרוזר במחיר של קטנוע

המנוע החדש בעל נפח 349 סמ"ק, כמו הבולט הוותיק, אך הוא משתמש בפחות חלקים נעים ומקבל גם קירור שמן בנוסף לקירור האוויר. עם 20 כ"ס בלבד ברור שלא מדובר במנוע עתיר כוח, אבל הוא חלק ונעים, והוא מושך - לאיטו ־ כבר מסל"ד אפס. בכביש המהיר ניתן להאט אל מתחת ל־70 קמ"ש, ובפתיחת מצערת ־ מבלי להוריד להילוך רביעי ־ האופנוע ימשוך לאיטו, וללא התנגדות עד למהירות הסופית של כ־120 קמ"ש. הרויאל אנפילד לא מהיר, אך הוא בהחלט מספיק לנסיעות בכבישים מהירים, בתנאי שנכנסים להלך הרוח המאפיין שיוט רגוע. המנוע הפשוט הוא אחת מהפשרות המאפשרות את המחיר התחרותי, והוא מתגלה כפשרה לא כזאת רעה. הכוח שלו אמנם מוגבל, אבל הוא נעים לשימוש ומספיק לכמעט כל מטרה.
המטאור שומר על יציבות מופתית בכל מהירות, קל לשנות אתו כיוון וההיגוי ניטרלי ומאוזן. בעיר ההיגוי הקל, יחד עם המשקל הנמוך וגובה המושב הנמוך גם הוא, מאפשרים למטאור לחצות את הכרך בנוחות ולהשתחל בין המכוניות עד כמה שהגודל מאפשר - בכל זאת מדובר בקרוזר, לא קטנוע. הבלמים, עם מערכת ABS כמובן, אינם אגרסיביים, אך מספקים מספיק כוח עצירה כדי לעצור אותו בבטחה. תיבת ההילוכים מדויקת וקלה לתפעול, כשהורדת הילוכים מבוצעת בלחיצה על מנוף לפני הרגלית השמאלית, כרגיל, אך העלאת הילוכים מתבצעת בלחיצה עם העקב על מנוף נוסף שנמצא מאחורי הרגלית. סידור מעט שונה, אבל מתרגלים לו והוא עובד חלק.
4 צפייה בגלריה
רויאל אנפילד מטאור 350. מתאים גם לרוכבים מתחילים
רויאל אנפילד מטאור 350. מתאים גם לרוכבים מתחילים
רויאל אנפילד מטאור 350. מתאים גם לרוכבים מתחילים
(צילום: אופק דנון)
המתלים הפשוטים, צמד טלסקופים בקוטר 41 מ"מ מלפנים וצמד בולמי קפיץ מאחור, מעט קשיחים אך עושים עבודה טובה, וגם כשהרוכב מקפץ מעל מהמורה אין תחושה של מכה או אי־נעימות. המושב המעוצב כאוכף עמוק לא מאפשר הרבה מקום לתנועה, אך הוא מאוד נוח. תנוחת הישיבה ניטרלית עם גב זקוף וידיים מאוזנות, ורק הרגליים נשלחות מעט קדימה כמתחייב בז'אנר. בסך הכל המטאור 350 הוא אופנוע נוח, ורק לאחר שעות ארוכות עליו חשנו צורך להתנועע מעט והתחלנו לחשוב על הפסקה. בשביל קרוזר זה לא רע בכלל.
למרות המראה הקרוזרי, הוא מתפקד ככולבויניק והנסיעה בו קלה ונעימה בעיר, ועם מעט סבלנות, גם מחוצה לה.

ויש גם אפליקציה

הרויאל אנפילד מטאור 350 נראה כמו אופנוע קלאסי, אבל התחושה של המתגים ואיכות החומרים מודרנית לחלוטין. לוח השעונים כולל שעון גדול עם מחוג ספידומטר ברור ובמרכזו תצוגה דיגיטלית המראה את כמות הדלק, השעה, ההילוך, ושלושה מדי מרחק בתצוגה מתחלפת: אחד קבוע ושניים הניתנים לאיפוס. ליד השעון המרכזי יש שעון קטן נוסף המראה את השעה - עד שמורידים את האפליקציה של אנפילד, המקשרת בין הטלפון לאופנוע ומספקת תצוגה ברורה של הוראות ניווט במסך הקטן. האפליקציה (בינתיים רק באנגלית) עובדת מצוין והניווט קל ונוח. המתגים על הכידון מודרניים ונותנים תחושה איכותית, כמו הגימור הכללי. המראות היפות מספקות שדה ראייה מצוין לאחור, אך במהירות גבוהה הן מווברצות מדי, אבל עדיין שימושיות.
המאפיין הבולט ביותר של המטאור 350 הוא העיצוב שלו, והמטאור מגיע בשלוש רמות אבזור, כשההבדל ביניהן הוא עיצובי בלבד. הגרסה הבסיסית, ה"פיירבול", מגיעה באדום או בצהוב ומחירה כאמור 25 אלף שקל. לגרסת ה"סטלר" מגיעה בכחול, שחור או אדום, יש גם משענת גב למורכב ומפלט כסוף. זו הגרסה שבחנו (26 אלף שקל). מעליה נמצאת ה"סופר נובה", בצבעי כחול או חום, שלה יש גם משקף רוח, ומחירה הוא 27 אלף שקל, עדיין תחרותי ביחס למחיר של אופנועי 125 סמ"ק או קטנוע 300 סמ"ק ממוצעים. כל הדגמים מגיעים עם רגלית צד ורגלית אמצעית - נוח ושימושי.

קנייה משתלמת

הרויאל אנפילד מטאור 350 הוא אופנוע קל ונוח לרכיבה. הוא יכול לשמש לסידורים בעיר, והוא ייראה מצוין כשיחנה מול בית הקפה. הוא גם יסתדר מצוין עם משימות יום־יומיות מחוץ לעיר וגם טיולים - כל עוד הרוכב יבין את הראש שלו ויתאם ציפיות.
כאופנוע פשוט, קל וזול המטאור 350 מהווה אופנוע מתחילים מצוין. הוא גם נותן אלטרנטיבה ראויה לקטנוע למי שזהו טווח המחירים שלו. ועם המראה הנאה וההיסטוריה של המותג, הוא גם אלטרנטיבה לקרוזרים אחרים בשוק שמחירם מתחיל מפי שניים ממחירו.
המטאור 350 נותן תחושה של מוצר מתוכנן ומבוצע היטב. אין בו קיצורי דרך ועיגולי פינות, והוא מספק את הסחורה שהוא מבטיח לספק. גם אם היה עולה עשרת אלפים שקל יותר עדיין היה מדובר בקנייה טובה. במחיר הנוכחי - קרוזר בנפח 350 בפחות מ־25 אלף שקל - הוא היהלום שבכתר.

ותודה לפקקים: שיא מכירות לאופנועים ב־2021

שוק האופנועים חצה לראשונה את רף ה-20 אלף כלים בשנה. סאן-יאנג ממשיכה להוביל, הונדה זינקה ב-63%
אודי עציון
מכירות האופנועים והקטנועים בישראל הגיעו לשיא של כל הזמנים בשנת 2021: כבר בין ינואר לנובמבר נמסרו בארץ 19,891 כלי רכב דו־גלגליים, יותר מבשנת השיא הקודמת, 2008, שבה נמסרו 19,213 דו"גים. מסירות השנה כולה יעברו את ה־20 אלף יחידות.
4 צפייה בגלריה
הונדה CBX500
הונדה CBX500
הונדה CBX500
(צילום: יאיר שגיא)
התארכות הפקקים והחמרת מגבלות החנייה שלחו עוד ועוד ישראלים שלא רוצים לבלות שעות רבות בכל יום בכבישים, או להיות תלויים בתחבורה הציבורית, לרכב לעבודה וללימודים. עם צפי להחמרה נוספת בגודש בכבישים עד להשקת מערכת קווי הרכבת הקלה המלאה בגוש דן, והמטרו שיגיע בעשור הבא, זה כנראה לא יהיה שיא המכירות האחרון בעשור הקרוב.
את השוק ממשיכה להוביל סאן־יאנג, עם 4,581 כלים ב־11 חודשים, עלייה של 2%, ואחריה ימאהה עם 3,616 כלים וזינוק של 22%. קימקו שומרת על המקום השלישי, עם 2,846, וירידה של 2%, ונושפת בעורפה הונדה, שזינקה השנה ב־63% ל־2,845 כלים. בסיכום השנה הסדר בין החברות עשוי להיות הפוך, כשיצרנית הדו־גלגלי הגדולה בעולם מתחילה להתקרב בישראל לנתח השוק האירופאי שלה. עוד בצמרת: ק־ט־מ חמישית עם 1,047 כלים, גידול של 13%, פיאג'ו שישית, עם 631 כלים וזינוק של 20%, וקאווסאקי שביעית, אחרי ירידה של 21%.