בשיתוף קבוצת צ'מפיון
צ'מפיון 2 - איציק שאשו ורונית בן עזרי
(צילום: ירון שרון, הפקה: ניצן כהן)
אנחנו ממשיכים במסע שלנו להכרות עם הנהג הישראלי, והפעם המבט עובר מהכביש אל מערכת היחסים עצמה עם הרכב: איך מטפלים בו, מתי מחליפים אותו, עד כמה נאמנים למותג, ומה בעצם אנחנו מחפשים במכונית הבאה שלנו? גם הפעם, בתוך רכב, איציק שאשו שמשוחח עם רונית בן עזרי, מנהלת חטיבת הלקוחות של קבוצת צ'מפיון, ועובר איתה על שורה של נתונים מתוך סקר שנערך עבור צ'מפיון מוטורס ע"י מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בדצמבר האחרון. התוצאה היא דיוקן מפתיע, משעשע ומאוד ישראלי של החיים על ארבעה גלגלים.
אחת השאלות הראשונות שעולה בשיחה נוגעת לנושא הכי פחות זוהר בעולם הרכב, אבל אולי גם הכי חשוב: טיפולים. עד כמה הישראלים באמת מקפידים על שגרת טיפולים, לפי הזמן או לפי הקילומטראז'? מהסקר עולה כי 59% מהישראלים אומרים שהם באמת מקפידים על טיפולים בזמן - נתון שמרמז שלמרות הדחיינות המוכרת והנטייה "למשוך עוד קצת", רוב הנהגים והנהגות מבינים שהתחזוקה השוטפת היא לא משהו שכדאי לזלזל בו.
אבל ההקפדה לא נעצרת רק בשאלה מתי מטפלים, אלא גם איפה. הסקר בדק האם נהגים ונהגות בישראל מעדיפים מוסך מורשה או מחפשים פתרונות פחות רשמיים, והתשובה ברורה למדי: 74% מהנשאלים מעדיפים מוסכים מורשים. בתוך השיחה, הנתון הזה מתחבר בקלות לתחושת הביטחון שרבים מחפשים כשהם מוסרים את הרכב לטיפול - במיוחד כשמדובר בהוצאה לא קטנה, ובמערכת שרוב האנשים לא באמת רוצים לקחת בה סיכונים.
מי מחליט בבית על הרכב הבא?
אחד החלקים המעניינים יותר בסקר עוסק בכלל בדינמיקה משפחתית: כשמדובר בזוגות ובמשפחות, מי מקבל את ההחלטה הסופית על רכישת הרכב? לפי הנתונים, 61% מהגברים אמרו שההחלטה הסופית הייתה שלהם. מנגד, 31% מהנשאלים אמרו שההחלטה לא הייתה שלהם בלבד — נתון שמרמז שגם בתוך אחת ההחלטות ה"משפחתיות־טכניות" ביותר, המציאות בבית מורכבת יותר, והבחירה ברכב היא לא תמיד עניין חד־צדדי.
הסקר מגלה גם שהישראלי הממוצע מחליף רכב פעם בשש שנים. זה אולי נשמע כמו פרק זמן ארוך יחסית, אבל כשבודקים למה מחליפים רכב, מתחילה להתבהר התמונה: 42% אמרו שהסיבה העיקרית היא הרצון להשתדרג ולהתחדש, 29% דיברו על ריבוי תקלות, ו-24% אמרו שהשינוי נבע מצרכים משפחתיים חדשים. כלומר, החלפת רכב בישראל היא לא רק תגובה לתקלה או לבלאי - היא יושבת גם על הרצון להתקדם, ליהנות מטכנולוגיה חדשה יותר ולהתאים את הרכב לחיים המשתנים.
ומה הישראלים היו בוחרים אילו כסף לא היה שיקול?
כאן כבר הסקר עובר משאלות של תחזוקה והרגלים למחוזות החלום. כשבודקים איזה סוג רכב הישראלים היו רוצים אם יכלו לבחור בחופשיות, התשובה המובילה היא רכב מנהלים מפנק: 39% בחרו באופציה הזאת. אחריהם 28% היו הולכים על רכב שטח גדול, ורק 2% היו בוחרים ברכב אספנות.
הנתונים האלה משרטטים פנטזיה די ברורה: הישראלים אולי אוהבים לדבר על אופי, על ייחודיות ועל חלומות מוטוריים, אבל ברגע האמת הם נמשכים בעיקר לנוחות, מרחב ותחושת פינוק. במילים אחרות, גם בפנטזיות שלנו על רכב יש לא מעט פרקטיות.
מתדלקים לבד, מושכים עד הקצה
אחד החלקים המשעשעים יותר בפרק נוגע להרגלי תדלוק. הסקר מראה כי 86% מהישראלים מעדיפים לתדלק בשירות עצמי - בחירה שמשקפת גם נוחות, גם חיסכון, וגם אולי חוסר רצון להסתבך עם כל פעולה שאפשר לעשות לבד ובמהירות. ובכל זאת, תמיד יש גם את הקצה השני: 6% מהנשאלים הודו שהם נוסעים "על האדים", כלומר מושכים את מיכל הדלק כמעט עד הסוף. זה אמנם מיעוט, אבל מדובר במיעוט שקל מאוד לזהות על הכביש הישראלי — אותם נהגים ונהגות שמאמינים שתמיד אפשר למשוך עוד קצת לפני התחנה הבאה.
ומה לגבי הרכב הבא - חשמלי, היברידי או בנזין?
כאן הסקר כבר נוגע באחת השאלות המסקרנות ביותר בשוק הרכב של השנים האחרונות. למרות העלייה של רכבים חשמליים והנוכחות ההולכת וגוברת שלהם על הכביש, רק 13% מהנשאלים אמרו שהיו רוצים שהרכב הבא שלהם יהיה חשמלי לגמרי. לעומתם, 39% מעדיפים רכב היברידי, ו-29% עדיין שומרים אמונים למנוע הבנזין הרגיל.
הנתונים האלה משקפים היטב את מצב השוק: מצד אחד יש סקרנות כלפי החשמלי, מצד שני גם לא מעט חששות - בעיקר סביב טווח, טעינה והרגלי שימוש. לכן, לפחות כרגע, נדמה שפתרון הביניים ההיברידי מרגיש לרבים כמו הבחירה הנוחה והבטוחה ביותר.
קשורים רגשית למותג
עוד נתון מעניין במיוחד לא פחות מ-25% מהנשאלים אמרו שהם נשארים עם אותו מותג רכב גם כשהם מחליפים מכונית. זה אולי לא רוב, אבל זה מספיק כדי להראות עד כמה רכב הוא לא רק מוצר צריכה פונקציונלי, אלא גם בחירה שיש בה הרגל, היכרות ותחושת ביטחון.
הסקר לקח את זה צעד אחד קדימה ובדק גם עד כמה יש לישראלים חיבור רגשי לרכב שלהם. כאן כבר מתקבלת תשובה ברורה: 59% מהנשאלים אמרו שיש להם קשר רגשי אמיתי לרכב. הנתון הזה אולי נשמע גבוה, אבל כשחושבים על זה לעומק, הוא לא מאוד מפתיע. הרכב הוא אחד המקומות שבהם אנחנו מבלים הכי הרבה זמן ביום־יום — בנסיעות לעבודה, בחזרה הביתה, בסידורים, בפקקים, בחופשות ובשגרה. עבור לא מעט אנשים, הוא כבר מזמן לא רק אמצעי תחבורה, אלא חלק קבוע מהחיים עצמם.
בסוף השיחה עולה שוב אותה מסקנה כמעט בלתי נמנעת: הישראלים אוהבים לחשוב שהם שונים, מקוריים, אולי אפילו חריגים בהרגלים שלהם - אבל כשמסתכלים על הנתונים, מגלים משהו אחר לגמרי. רובם מטפלים ברכב די באותו אופן, מחליפים אותו מאותן סיבות, חוששים מאותם דברים, חולמים פחות או יותר על אותם שדרוגים, ואפילו נקשרים אליו רגשית בצורה דומה למדי. במילים אחרות, גם כשמדובר ברכב שלנו - אותו חפץ שאנחנו אוהבים לחשוב שהוא מאוד "אנחנו" - מתברר שבסוף כולנו די אותו דבר.
בשיתוף קבוצת צ'מפיון
