בשיתוף רכבת ישראל
צפו בפרק הראשון:
מוטלת עלינו הזכות והחובה לפעול לפיתוח מסילתי מודרני",אבי אלמליח, מנכ"ל רכבת ישראל בפועל
(צילום: ירון שרון | בימוי: אסף קוזין | הפקה: מור גורן גבאי)
צילום: ירון שרון | בימוי: אסף קוזין | הפקה: מור גורן גבאי
ספטמבר 1892 . ריח חריף של פחם ועשן ממלא את האוויר ביפו, והמוני אדם עומדים נרגשים מול מכונה עצומה ורועשת שפולטת קיטור סמיך. עבורם, הנסיעה הראשונה ברכבת לירושלים לא הייתה רק עוד דרך להגיע לעיר הקודש, היא הייתה פלא הנדסי בלתי נתפס שסימן את סוף עידן השיירות והחמורים. היום, כשאנחנו מתיישבים בקרון החדש ושוקעים בסמארטפון, קל לשכוח את ההיסטוריה של המסילות האלו, שמחברות בין תושבי הארץ כבר 133 שנה.
בעוד שכיום השיח הציבורי עוסק במעבר לרכבות עם טכנולוגיה נקייה יותר, קיצור זמני נסיעה והרחבת המסילות, במוזיאון רכבת ישראל בחיפה משמרים את העבר – אפילו את הרכבות ששימשו את תושבי הארץ בתקופה העות'מאנית. בין הקרונות והקטרים ששרדו מלחמות, שני חילופי שלטון ומספר מהפכות טכנולוגיות פגשנו את חן מלינג, היסטוריון ומנהל מוזיאון רכבת ישראל.
"זו דוגמה לקרון שבו נסעו רוב תושבי הארץ בתקופת המנדט", מסביר מלינג בעודו מצביע על אחד המיצגים המרשימים, "הוא מאוד יפה ואסתטי, אך אם תשבו על אחד הספסלים, תגלו שהם לא ממש נוחים". בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, כך מתברר, הנסיעה ברכבת לא הייתה חוויה מהנה במיוחד: לכל רכבת היה מנוע קיטור רועש ומלכלך. הפיח שנפלט היה נכנס לקרונות הנוסעים דרך החלונות הפתוחים, שהיו בעצם אמצעי האוורור היחיד. עבור המוני הנוסעים אשר הצטופפו יחד על ספסלי העץ במחלקה השלישית אפופת הפיח, החוויה הייתה לא קלה. ועדיין, עדיפה על כל אלטרנטיבה אחרת.
כבר אז, הרכבת נחשבה לשיא הקדמה והייתה עורק חיים אסטרטגי שחיבר את ישראל לשכנותיה. היא קיצרה את זמני המסע, פתחה את האפשרות לנוע בדרכים חדשות ויצרה אפשרויות מסחר ועסקים שלא היו קיימות קודם לכן. מהפכה נוספת התרחשה בשנות ה-50 של המאה ה-20 , אז התקדמה רכבת ישראל לקטרי הדיזל. כתוצאה מכך, תדירות הנסיעות עלתה, והמהלך הגדיר מחדש את התחבורה במדינה הצעירה.
גם היום נעשים מהלכים שבעוד עשרות שנים אולי ייחשבו להיסטוריים. "אנחנו בדיוק בליבו של פרויקט ענקי – להקים מסילה שתחבר את ראשון־לציון עם ירשלים ומודיעין, מסילה שצפויה לשנות את מפת התחבורה באזור המרכז", מספר מלינג. המשמעות עבור הנוסע הישראלי הממוצע תהיה דרמטית: חיבור ישיר בין הדרום, השפלה וירושלים, ללא צורך במעבר דרך תל־אביב – קיצור משמעותי של זמני הנסיעות.
מדובר בצעד שיהפוך את הרכבת לפתרון נגיש ומהיר עוד יותר, כזה שמאפשר גמישות רבה במעבר בין ערים בארץ. לדבריו של מלינג, הנגישות הזאת עשויה להשפיע לטובה על יכולת בחירת מקומות מגורים, מקומות עבודה, מוסדות להשכלה גבוהה ואף אפשרויות בילוי ספונטניות עם חברים או משפחה.
תכנון המסילות והתחנות החדשות אינו מקרי, אלא מתבסס על ניתוח מעמיק של צפי נוסעים עתידי ואילוצים הנדסיים מורכבים. כגורם המקצועי המבצע של מדיניות משרד התחבורה, רכבת ישראל מגבשת המ־ לצות המשפיעות על מיקום הקמת תחנות רכבת נוספות, לצד מעקב אחר החידושים המתרחשים בעולם ויכולים להציע חוויית נסיעה טובה יותר עבור הציבור הישראלי.
אחד השיפורים הטכנולוגיים שרכבת ישראל התחילה ליישם ביתר שאת הוא "פרויקט החשמול", במסגרתו מתקיים מעבר "של כמעט כל רכבות הנוסעים לרכבות חשמליות", כדברי מלינג. היתרונות מרובים: "נוכל להשתמש בהן להוביל יותר נוסעים, יותר מהר, בתדירות גבוהה יותר ועם פחות השפעה מזיקה על הסביבה", הוא מסביר.
אבי אלמליח, מנכ"ל רכבת ישראל בפועל, אומר כי "ההיסטוריה של ארץ ישראל המודרנית שזורה במסילות הרכבת ההיסטוריות, שהפכו את הארץ ל'האב' תחבורתי שחיבר בין מזרח ומערב, צפון ודרום, אסיה, אפריקה ואירופה, בין אנשים, קהילות, כלכלות ותרבויות. לצד הוקרת העבר הרכבתי של ארץ ישראל ושימורו באמצעות שחזור מבנים, פעילות מוזיאון הרכבת ועוד, אנו פועלים לקידום העתיד הרכבתי המפואר עם פרויקטים מסילתיים בהיקפים של עשרות מיליארדים, לטובת חיבור מדינת ישראל מקצה אל קצה ברשת רכבות מהירה ומתקדמת. כאנשי רכבת ישראל, מוטלת עלינו הזכות והחובה להמשיך בדרכם של קודמינו ולפעול לפיתוח מסילתי מודרני, שישמר את עקרון הקישוריות והחיבוריות מהעבר תוך שימת דגש לאיכות השירות וחוויית הנסיעה. כך, למשל, במסילות החדשות לירושלים מופעלות רכבות חשמליות, חדישות ומתקדמות, אשר מעניקות חוויית נסיעה שונה לאין ערוך ביחס לאלה שנסעו לירושלים לפני כמאה שנים".
5 צפייה בגלריה
"מוטלת עלינו הזכות והחובה להמשיך בדרכם של קודמינו, תוך שימת דגש על איכות השירות וחוויית הנסיעה", אבי אלמליח, מנכ"ל רכבת ישראל בפועל
(צילום: רכבת ישראל )
לדברי אלמליח, "הצעדים האלה נעשים "בהתאם לחזון 'מחברים את ישראל' של משרד התחבורה, הקורם כבר היום עור וגידים, שמבטל הלכה למעשה את מושג הפריפריה ומביא לשגשוג ואיתנות חברתית וכלכלית. ההיסטוריה המפוארת של המסילה היא הבסיס לכמעט כל מה שנבנה כאן היום, אך מאחורי הנוחות והמזגן של הקרונות המודרניים מסתתר עולם שלם של טכנולוגיה ותכנון. מדובר במערך הנדסי אדיר שפועל מסביב לשעון כדי להפוך את המדינה למחוברת ונגישה יותר, מקטע אחר מקטע".
את המערך הזה, על שלל גווניו - האנשים המשתמשים בו ואלו שמניעים אותו, נכיר בסדרת "חיים על הפסים" שמתחילה בכתבה זו. לאורך הסדרה נבדוק את השפעת הרכבת על מדינת ישראל – מקיצור זמני הנסיעה וחיבורבין חלקי הארץ ועד יצירת הזדמנויות חדשות.
פורסם לראשונה: 19:40, 17.02.26
