בשיתוף רב-קו אונליין
כרטיס לשגרה של ג'ויס מולנגה
(צילום: ירון שרון )
הפקה ועריכה: אסף קוזין | צילום: ירון שרון | כתבת: מור גורן-גבאי
ברציף של תחנת בת ים יוספטל, עם קפה ביד ותיק צד, ג'ויס מולנגה בת ה־22 נראית כמו כל סטודנטית ממהרת. אבל מאחורי המסע הקבוע הזה לרכבת מסתתר מסלול חיים ארוך יותר – כזה שהתחיל בקונגו ועבר דרך קניה, עד לחיים כאן בארץ.
כבר כילדה, ג'ויס נאלצה להתמודד עם מציאות משתנה: בגיל שנה, אביה נמלט לישראל בעקבות המלחמה הפנימית שפרצה במדינה. אמה לקחה את הילדים לקניה, וכעבור 7 שנים, התאחדה המשפחה בישראל. "עלינו ב־2009, כשהייתי בת שבע", היא מספרת. "היום אני מבינה איזה מזל היה לנו בכלל לצאת משם".
ההתאקלמות בארץ לא הייתה פשוטה, אבל ג'ויס לא נתנה לעצמה להישבר. "כשההורים שלך נאבקים על כל יום – את לומדת מהר לקחת אחריות", היא אומרת. "לא רציתי שהם גם יתחילו לדאוג לי. פשוט אמרתי לעצמי שאני חייבת להיות מרוכזת". במבט לאחור, ברור לה שזה חישל אותה. "אני חושבת שהתבגרתי מאוד מהר", היא אומרת. "מי שצריך את ג'ויס – ג'ויס תהיה שם".
כיום, בגיל 22, ג'ויס גרה בבת ים, לומדת מנהל עסקים ותקשורת במכללת נתניה, ועובדת בחברת ההייטק "נימה", שמפתחת אפליקציה להעברת כספים לחו"ל. בזכות הידע שלה בשפות – עברית, אנגלית, צרפתית, סווהילית ולינגלה – היא מתקשרת עם לקוחות מכל אפריקה. "אני גאה בזה שאני יכולה לתקשר עם אנשים מכל כך הרבה רקעים, זה יתרון עצום. יש לקוחות שפתאום שומעים אותי מדברת בלינגלה או בסווהילית ומתרגשים, וזה שובר מחסומים".
ממכללת נתניה הביתה, דרך הרציף בבת ים
בין עבודה ללימודים, ג'ויס מתניידת אך ורק בתחבורה ציבורית. את הדרך הקבועה מנתניה לבת ים היא עושה ברכבת. "אין לי רכב", היא מסבירה. "בת ים פחות נגישה מבחינת אוטובוסים אבל תחנת הרכבת נוחה, יציבה, מהירה, אין פקקים – וזה גם נותן לי זמן לעצמי".
ג'ויס משתמשת בפרופיל סטודנט, שמקנה הנחה משמעותית במנוי החודשי. את ההרשמה לפרופיל עשתה מהטלפון דרך אפליקציית רב־קו אונליין – בלי לצאת מהבית. "אני נכנסת לאפליקציה, מוודאת שהכל בתוקף וזהו אני רגועה, לא צריכה לעמוד בתורים. פשוט מעבירה את הכרטיס וממשיכה לדרך".
לדברי מנכ"ל רב-קו אונליין, מוטי מימון: ״פרופיל הסטודנט זמין לכל מי שלומד במוסד אקדמי מוכר ובן 18 ומעלה. ההרשמה דרך רב־קו אונליין נמשכת כמה דקות בלבד, ודורשת צילום תעודת סטודנט או אישור לימודים. לאחר האישור, ההנחה מופעלת אוטומטית בכרטיס״.
את זמן הנסיעה ג'ויס מנצלת ללמידה, לסושיאל, לפודקאסטים ולעבודה. "יש ימים שאני ברכבת יותר משעה – אז אני שומעת תכנים, מתעדכנת, עובדת קצת באינסטגרם. לפעמים גם עוזרת עם התוכן של העבודה. זה זורם לי".
"ישראל היא הבית שלי"
המעבר לישראל בגיל צעיר היה מבלבל גם מהבחינה החברתית. "אני זוכרת את היום הראשון שלי בבית הספר. הסתכלתי על אבא שלי ואמרתי לו – מה קורה פה?", היא נזכרת. "חוויתי גזענות, אבל לא הבנתי שזו גזענות. לא הבנתי למה רואים אותי ואת אחי הקטן וצוחקים. רק בכיתה ג' או ד' התחלתי להבין שלא כולם אותו דבר, והצלחתי להשתלב".
היום, ג'ויס מסתכלת אחורה בגאווה גדולה, כשהיא הכי ישראלית שיש. "כשהגעתי לכאן לא ידעתי כלום. הייתי צריכה ללמוד עברית, להסתגל. הכול היה זר. היום אני לומדת, עובדת, מדברת חמש שפות, חיה את החיים שלי. אני בונה את עצמי כאן וזה הבית שלי".
ומה עבר עלייך מאז השביעי באוקטובר?
"זה לא היה קל", היא אומרת בכנות. "ואני חושבת שחוויתי את זה כמו כל הישראלים. אבל כן יש תקווה. כן, זה קשה, אבל קמים בבוקר, ואומרים – יאללה, ממשיכים. אני באמת מאמינה שכל דבר שאנחנו עוברים מחזק אותנו בצורה אחרת".
בשיתוף רב-קו אונליין
פורסם לראשונה: 07:00, 07.08.25
