רק לפני כשבועיים, עדיין בתקופת הסגר שהוטל על אזרחי ישראל עקב התפרצות הקורונה, דיווחנו על תהליך האצת הקמת שבילי אופניים ייעודיים ברחבי אירופה. הצורך בריחוק חברתי ומגבלות התחבורה הציבורית, יחד עם הרצון לשמור על אורח חיים בריא וברקע הניסיון להפחית את כמות המזהמים בערים, שכנע רבות מהערים הגדולות בעולם המערבי לטפל מיידית ובאופן מהיר בשבילי אופניים בפרט ומרחב ציבורי בכלל, עבור רוכבים והולכי רגל.
(צילום: נדב אבס, שחר גולדשטיין)
כמעט בין לילה הוקמו בערים בעולם המערבי עשרות קילומטרים של שבילים ומדרכות מתאימים. כך למשל בווינה, ברלין, ניו יורק ופילדלפיה, ואליהן הצטרפו בימים האחרונים עוד ערים רבות. בישראל? משרד התחבורה הסתפק בהוצאת חוברת המלצות.
ליאור שטיינברג, מתכנן עירוני ומייסד חברת Humankind ברוטרדם, הולנד, מספר ש"במילאנו הכריזו שיפתחו כבישים באורך 35 ק"מ לאופניים ולהולכי רגל, ולמעשה הופכים את הרחובות לאיטיים יותר כדי שיותאמו גם לרוכבים. חלק מהרחובות נסגרו לחלוטין לתנועת רכבים".
לדבריו, "בפריז הודיעו על הקמה של 50 ק"מ של שבילי אופניים בתוך ימים כדי להעביר אליהם תושבים שהורגלו לנסוע במטרו. בהאג, הולנד, סגרו רחובות סמוכים לבתי ספר כדי לאפשר תנועת הולכי רגל אליהם, בטמפה, פלורידה, הוציאו שולחנות מסעדות לרחוב על חשבון מרחב של כלי הרכב הפרטיים, גם כדי לאפשר לבעלי מסעדות לחזור לפעילות בריחוק חברתי. כאן ברוטרדם מתחילים לסגור רחובות ואזרחים נרשמו למיזם שבמסגרתו הרחוב יהפוך ל"רחוב חופשה" לפעילות פנאי. באתונה, יוון, הודיעו על תוכנית הקמת שבילי אופניים וסגירת רחובות לכלי רכב. בבריסל, בלגיה, תושבים התעוררו בבוקר וגילו שבילים חדשים".
לדברי שטיינברג, לא רק ערים עשירות ושבעות הצטרפו למהלך. גם וילנה שבליטא וטירנה שבאלבניה הפכו לחלק מהמהפכה. הוא גם מזכיר כי בכל הערים הללו היוזמה היא עירונית, שכן גם התחבורה מנוהלת באופן עירוני - בשונה מהנעשה בישראל. ויש גם מודל אחר, אותו ניתן למצוא בניו זילנד. שם הממשלה הודיעה כי תשתתף בלא פחות מ-90% ממימון הרחבת מדרכות ויצירת שבילי אופניים זמניים לכל עיר שתרצה בכך. אוקלנד כך מסתבר כבר הרימה את הכפפה.
ויש עוד. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי ממשלות בריטניה וצרפת השקיעו מיליונים בתחבורת אופניים, על מנת לצמצם את הגודש בתחבורה הציבורית, צפיפות מידבקת ממנה טעמנו מלוא החופן בישראל רק לפני ימים ספורים. לפי הדיווח, שר התחבורה הבריטי הצהיר שבכוונתו לשנות את תשתית הכבישים בממלכה כדי להעביר יותר בריטים לרכיבה על אופניים.
ומה בכל זאת (לא) קורה אצלנו?
לא הרבה, אם בכלל. משרד התחבורה פרסם בשבוע שעבר חוברת הנחיות לביצוע שבילי אופניים מהירים, אך לדברי שטיינברג מדובר בפעולה חסרת משמעות. "משרד התחבורה בישראל לא הסכים לשלם לעיריות בדומה לניו זילנד למשל, אלא הוציא חוברת ואמר 'בהצלחה'. העניין הוא שלעיריות אין ידע וכסף לקדם את זה.
"אני חושב שמשרד התחבורה חייב להקצות תקציבים כי זה מצב חירום, ואי אפשר להשאיר את זה לעיריות. מרבית העיריות בישראל תלויות בממשלה. אין להן כסף מיותר כדי לעשות את זה ולכן הממשלה חייבת לא רק לתקצב, אלא לעזור מבחינה מקצועית ולתת את הידע והכלים. וזה צריך להיעשות מהר כמו בווינה או בברלין, שם תוך ימים הקימו שבילים".
כדאי להזכיר כי בישראל, מהלך של "הלאמת" חניה לטובת הקמת שבילים מתקשה להתבצע. הוא כרוך כך נראה באומץ ציבורי יוצא דופן וספק אם ראשי הערים מצוידים בו. מה עם המדינה? זו יכולה הייתה להפקיע חניות בערים לטובת נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. המדינה לקחה שם אחריות, הגיעה לסיכום עם 17 רשויות מקומיות ושיפרה את המצב. במפתיע, במקרה של שבילי אופניים מסוגלת המדינה למסמך הנחיות והמלצות בלבד.
ד"ר אביגיל פרדמן, עמיתת תוכנית ממשק לשילוב מדענים במשרדי הממשלה, עוסקת בנושא הזה בעבודתה במועצה הלאומית לכלכלה. לדבריה, בריטניה הכריזה בסוף השבוע האחרון על השקעה של 2 מיליארד פאונד בתנועה מקיימת, תשתיות לאופניים ולהליכה ברגל כחלק מאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מתוכם 250 מיליון פאונד רק לפעולות של עירוניות-טקטית. הסכום הזה, בהתחשב במספר התושבים שם, מתורגם ל-144 מיליון שקלים בישראל.
"מהלך כזה לא דורש תקציבים גדולים, שינוי תשתיות או שינוי גיאומטרי. כל מה שצריך כדי לסמן שבילי אופניים מופרדים מהכביש ומהמדרכה הם קונוסים או אדניות. כך גם הרחבת שטח המדרכה בצמתים להולכי רגל. לפעולות אלו יש תועלת מרובה. החל בצמצום גודש כלי רכב, דרך מענה למצוקה של התחבורה הציבורית שפועלת בקיבולת מופחתת, הפחתת זיהום אוויר והתניידות בריאה יותר, ואפילו הקטנת מספר תאונות הדרכים העירוניות. לדבריה, ההשקעה יכולה להיות בתקציבים נמוכים וגם בתכנון מעטפת, למשל הגבלת מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש באזור מגורים או אזור גדוש בהולכי רגל.
המדינה פרסמה מסמך חסר שיניים
"בשעה שבקולומביה נשיא המדינה - בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי - מבקש מהתושבים לאמץ רכיבה על אופניים כאמצעי תנועה עיקרי, ועיריית בוגוטה מובילה בעולם עם 550 ק"מ סלולים ועוד 80 ק"מ שבילים זמניים שהשבוע הוכרזו כקבועים, בישראל כלום. חזרנו ביממה לפקקים איומים ותת-שירותיות בתחבורה ציבורית חריפה מזו שלפני התפרצות הפנדמיה", אומרת ד"ר מישל אורן, ראש המעבדה לעתידים אורבניים באוניברסיטת בר אילן.
לדבריה, "השאלות שצריכות להישאל כאן עוסקות בריכוזיות של משרד התחבורה ומנגנוני התלות שפיתח לאורך השנים. בעוד שרוב ערי העולם נהנות מעצמאות בכל הנוגע להסדרי תחבורה עירוניים, בישראל כל מהלך דורש אישור ועמידה בתקנות מחמירות של משרד התחבורה, שאינן מתיישבות עם עקרונות העירוניות הטאקטית. תקנות לשבילי אופניים המגדירות הפרדה מפלסית וקביעת מינימום לרוחב שביל מקשים מאוד על היישום".
ד"ר אורן מספרת כי בשיחות שקיימה עם גורמים ברשויות המקומיות, עולה שמסמך משרד התחבורה לא מוכר להן כלל. "המסמך מבורך אבל חסר שיניים. כרגע ניתן לקדם הסדרי תנועה זמניים בתאום עם משטרת התנועה, באישור ועדת תנועה של הרשות המקומית. אבל עדיין לא ברור מי יישא באחריות לבטיחות והאם האותיות הקטנות במסמך 'בהתבסס על תקנות והנחיות משרד התחבורה' באמת יאפשרו הסדרים מסוג זה".
בינתיים, עיריות מקומיות הודיעו על קידום שבילי אופניים, אבל אלו לא שבילים אותם ניתן להקים בתוך ימים, אלא פרויקטים הדורשים סלילה ועבודות תשתית יקרות ובעיקר ארוכות. כך למשל, ברחוב בן יהודה בתל אביב מבצעת העירייה שביל אופניים דו-סטרי על חשבון נתיב לרכב פרטי. מבורך, אך הוא יהיה מוכן בעוד ארבעה חודשים, אם לא מעבר לכך. גם תוכנית אופנידן לסלילת עשרות קילומטרים של שבילי אופניים בינעירוניים בגוש דן הואצה בתקופת הקורונה, אך הרשת תוקם רק בשנה הבאה. ואולי יימצא חיסון לקורונה עד אז.
במשרד התחבורה בחרו ראשית שלא להתייחס לנאמר, אך לאחר פרסום הידיעה שלחו את התגובה הבאה: "משרד התחבורה מקדם פרויקטים של שבילי אופניים עירוניים ובינעירוניים בכל רחבי הארץ. המשרד מתקצב שבילי אופניים עירוניים בהתאם לבקשות של הרשויות המקומיות. כמו כן, המשרד מתכנן ומבצע באמצעות חברת נתיבי ישראל שבילי אופניים בינעירוניים בכל רחבי הארץ. בין היתר, מקדם המשרד את פרויקט "אופנידן", הכולל יותר מ 100-קילומטרים של שבילי אופניים, המקשרים בין מקומות תעסוקה ומרכזי בילוי, יתנו מענה לשימוש הגובר באופניים וקורקינט חשמליים וישפרו את הבטיחות של כל משתמשי הדרך, לרבות הולכי רגל.
"במטרה לעודד תחבורה בת קיימא בכל רחבי הארץ, משרד התחבורה מקדם את מיזם "בזכות הדרך", המסייע ליותר מ-20 ערים מרכזיות בישראל לתת עדיפות בתחומן להולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית, על חשבון הרכב הפרטי. במסגרת המיזם, המתוקצב ב-12 מיליון שקלים, העיריות יזכו בליווי צמוד של צוות מקצועי, הכשרות וסדנאות לפיתוח אזורים עירוניים ברי קיימא, על פי עקרונות של עירוניות טקטית. בנוסף, משרד התחבורה פרסם לאחרונה קול קורא לראשי הרשויות בעניין קידום שבילי אופניים והרחבת מדרכות על חשבון נתיבי חניה ורכב פרטי, זאת על רקע שגרת הריחוק החברתי הנדרשת בשל נגיף הקורונה. המסמך משלב דוגמאות אפשריות לקידום פרוייקטים אלה. עלות יישומם, שנשען בעיקר על סימון בצבע על גבי הכביש, תימרור, והתקני תנועה, נמוכה, ועומדת על אלפי שקלים בודדים. אנשי המקצוע במשרד יסייעו לכל רשות שתרצה ליישם זאת".
