שימוש בחלפים תחליפיים מוזיל את עלויות אחזקת הרכב, אך אלה אינם זמינים למכוניות חדשות ומגיעים רק לאחר שנה עד כשלוש שנים וחצי מרגע השקת הרכב בישראל. סיבה נוספת לעלות הגבוהה של אחזקת רכב בארץ.
מחקר חדש של רשות התחרות בתחום חלקי חילוף לרכב, בחן את השפעת יבוא חלקי חילוף תחליפיים לרכב על מחירי חלפים מקוריים. ולפי המחקר, כניסה של חלקי חילוף תחליפיים לשוק גוררת ירידה מיידית במחירי המחירון של חלקי החילוף המקוריים, בשיעור ממוצע של כ-9%. עוד עלה מהמחקר כי מחיר המחירון הממוצע של חלקי חילוף תחליפיים נמוך בכ-12% מהמקוריים. יצוין כי מחירי המכירה של חלפים נמוכים יותר, לעתים אף בעשרות אחוזים, במקרה של רכישה בידי חברות ביטוח.
לפי הדוח, 60% מהחלפים שנמכרים בארץ משווקים על ידי יבואני הרכב, 30% בידי יבואני חלפים תחליפיים ו-10% הם חלפים משומשים שמפורקים ממכוניות שירדו מהכביש לאחר תאונה. הדו"ח מציין כי לא כל יבואני הרכב מפרסמים מחירון חלפים, בלי להזכיר שהם מחויבים בכך בידי משרד התחבורה.
ויש גם הבדלים בין ישראל למדינות אירופה, שם כ-50% מהחלפים שנמכרים הם תחליפיים. השיעור הנמוך יותר בארץ מוסבר בידי מחברי הדוח לזמן שחולף מרגע הגעת מכונית חדשה לארץ ועד להגעת החלפים התחליפיים עבורה.זאת בניגוד לחלפים מקוריים שזמינים אצל היבואנים מרגע תחילת השיווק.
כך למשל עוברים בממוצע 11 חודשים עד להגעת מסנני שמן תחליפיים, 20 חודשים למשאבת מים, 23 חודשים להגעת מסנן שמן ודסקית בלם, שנתיים תמימות במקרה של מסנן שמן ועד 39 חודשים לטרמוסטט. במקרה של חלקי פח, הנרכשים בעיקר בידי חברת ביטוח אחרי תאונות, הטווח נע בין 12 חודשים למכסה מנוע, 13 חודשים לכנף ימין, שנתיים לפנס אחורי ימני, 39 חודשים לזכוכית מראה ועד 41 חודשים להגעת דלת תא מטען חליפית.
ההגעה המאוחרת מוסברת ברצונם של יבואני הרכב לעודד מכירת חלפים מקוריים, ובזמן שלוקח ליצרני החלפים החליפיים להתחיל לייצרם. זאת כאשר ברוב המקרים לא מדובר בתחליפי "מקורי" שמיוצר בידי ספקית החלק ליצרן הרכב, המקבלת אישור למכור את החלק גם תחת שמה, אלא ביצרנים שמתמחים בהעתקת החלפים וייצורם בעצמם.
בנוסף מזהים מחברי הדוח חוסר מודעות בקרב בעלי רכב לחלפים מקוריים. עם זאת, הם אינם מתייחסים לפערי האיכות בין חלפים החלפים התחליפיים השונים, שחלקם שומרים על רמה זהה לחלפים מקוריים, אך אחרים נחותים מהם ממשמעותית, ולקושי של אדם פרטי לזהות חלף איכותי.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוציא בעל רכב פרטי בממוצע 2,400 שקל בשנה על אחזקתו, לפני עלויות ביטוח ודלק. 50% מהעלות, 1,200 שקל, משולמים עבור טיפולים תקופתיים. 24% (582 שקל) משולמים בממוצע עבור צמיגים ומצברים, 8% משולמים עבור אוברול או החלפת מנוע, 7% עבור פחחות וצבע, 6% עבור חלפים אחרים, 4% עבור החלפת מצמד או תיבת הילוכים ואחוז עבור הוצאות אחרות.
