בקצרה:
  • 1.3 מיליון משומשות נשלחות מדי שנה לאפריקה
  • היצואנית העיקרית היא ארה"ב
  • להיטי המכירות שם: דגמי טויוטה ויונדאי
1 צפייה בגלריה
(צילום: רויטרס)
חיים חדשים לרכבים המזהמים: בזמן שמדינות המערב מאיצות את המעבר להנעות חשמליות, מיליוני מכוניות בנזין משומשות ומזהמות נשלחות למכירה במדינות אפריקה. כמות היצוא למדינות היבשת גדלה ב-20% בין השנים 2015 ל-2019. לאחר מכן חלה אמנם האטה בשל מגפת הקורונה ומשבר המלאים הגלובאלי של שוק הרכב, אבל כעת נרשמת עליה מחודשת בחסות המעבר לרכבים חשמליים.
ארה"ב, האחראית על 18% מייצוא המכוניות המשומשות בעולם, מספקת את מרבית הרכבים המשומשים שמגיעים לאפריקה. בעיקר ממדינות כמו ניו יורק ופלורידה, השוכנות לחופי האוקיינוס האטלנטי, עם עלויות שינוע ושילוח נמוכות יחסית. במדינות אלו ישנו ביקוש גובר לרכבים חשמליים, האחראי למלאי גדול של רכבי בנזין משומשים ללא דורש.
בלי ממיר: במקרים רבים מדובר בכלי רכב עם קילומטראז' גבוה או לאחר תאונות וכאלה שסבלו מפגיעות אירועי טבע דוגמת הצפות ומטחי ברד, שאיש לא באמת מעוניין בהן. נציין בהקשר זה כי לפני שליחתן לאפריקה, שאינה מקפידה כמערב על תקני זיהום אוויר ורישוי תקין, מפורקים מהן לא פעם הממירים הקטליטיים המכילים מתכות יקרות ומבוקשות, ובכך הופכת העסקה לכדאית עוד יותר עבור הדילרים המערביים, על חשבון הזיהום הגובר ביעד המכירה.
עיקר הביקוש הוא במדינות מערב אפריקה ובהן ניגריה, גאנה, ובנין, אך גם בקניה שבמזרח היבשת, בה צי הרכב מוכפל מדי שמונה שנים ו-90% מכלל המכוניות במדינה מורכב מרכב משומש מיובא. יש לציין כי רמת המינוע באפריקה עומדת על 44 רכבים בלבד לכל 1,000 תושבים, לעומת ממוצע עולמי של 180 רכבים ל-1,000 תושבים וממוצע אמריקאי של למעלה מ-800 לכל 1,000. קצב גידול האוכלוסיה המהיר של אפריקה, יחד עם צמיחתו של מעמד הביניים ביבשת, מוביל לביקוש עצום לרכבים במחיר נמוך.
מרבית כלי הרכב המגיעים לאפריקה הם בני שנתיים עד חמש שנים, כאשר להיטי המכירות הם דגמי סדאן מתוצרת יונדאי וטויוטה. לצידם ישנו ביקוש גם לדגמים אמריקאיים ישנים יותר, שנמכרים ביבשת בתמורה לאלפי דולרים בודדים.
מה אנחנו חושבים: לצד המעבר הגורף לרכב חשמלי נשמעות לא פעם טענות על כך שהזיהום הנוצר בתהליכי ייצור הסוללות גבוה לא פחות, ולעיתים אף יותר, מרמת הזיהום שפולטים כלי הרכב במהלך נסיעתם. עכשיו מתברר שגם הזיהום מרכבי הבנזין לא נעלם לשום מקום - הוא פשוט עובר למדינות עניות יותר. אם הרכבים החשמליים לא יפתרו את בעיית התחממות כדור הארץ, אולי לפחות הם יסייעו למירוק המצפון של מובילי דעת הקהל במערב. את המחיר, כמו תמיד, ישלמו החלשים ביותר.