• במה נהגנו: אבארט 500e
  • מתחרים: מיני קופר SE, אלפין A290
  • מתי אצלנו: סוף 2023
  • מחיר משוער: 175 אלף שקל
  • בעד: יכולות דינמיות, עיצוב
  • נגד: טווח נסיעה, ביצועים
בגדול: הנפגעים הראשונים מתקני זיהום אוויר הולכים ומחמירים, וממעבר התעשייה להנעה חשמלית, הם דגמים קומפקטיים עם כוח, ביצועיסטים במחיר נורמלי, במילים אחרות. גרסאות אקשן על בסיס דגמי סופר-מיני או משפחתיות קומפקטיות, להיטי מכירות באירופה כבר יותר מארבעה וחצי עשורים מאז הוצגה גולף GTI הראשונה. כעת? הם בסכנת הכחדה. פיז'ו כבר לא מייצרת GTI, אופל חיסלה את OPC, סיאט נטשה את קופרה (לטובת מותג עצמאי) ורנו עוזבת את RS.
מי לא? דווקא אבארט, מי שהייתה חטיבת ביצועים בפיאט והפכה למותג אקשן עצמאי. זו שלא חידשה באמת מאז ה-500 שמשווקת עם סמלי עקרב במשך עשור וחצי ללא שינויים משמעותיים. היא היא הראשונה שמביאה לאירופה, ובקרוב גם אלינו, קומפקטית ביצועים עם הנעה חשמלית.
עיצוב ותא נוסעים: כמו במקרה של קודמתה שהתבססה על פיאט 500, גם היורשת עושה שימוש במכונית הקטנה של פיאט, אבל החשמלית שבהן - ה-500e. עם בחירה בין גג קשיח לגג בד נפתח חשמלית.
העיצוב החיצוני נבדל בפגושים שונים עם כונסי אוויר מלפנים ומסיט אוויר מאחור, חישוקי "18 ייחודיים ותוספת סמלי העקרב ושם המותג בכל פינה אפשרית, נגיעות ספורטיביות בטוב טעם ובידול מחייב מאחותה השגרתית. גם צבעי מרכב זרחניים (ירוק-צהוב וכחול-תכלת) מוסיפים להופעה בולטת יותר.
גם סביבת הנהג דומה ל-500e, מרשימה, מודרנית ואיכותית בהרבה מזו של האבארט היוצאת. עם לוח מחוונים דיגיטלי ("7) ומסך מגע ("10.25) שמציגים גם נתוני אקשן (מד כוח, טמפרטורת סוללה, מדידת זמנים). ועוד אלמנטים ספורטיביים כמו הגה ספורטיבי יותר, דוושות מתכתיות עם סמלי העקרב ומושבי ספורט קדמיים. יש גם אפשרות כיוון מגוונות יותר למושב הנהג ולהגה (מתכוון כאן גם למרחק) ותנוחת נהיגה עדיפה משמעותית על גרסת הבנזין.
ועדיין, שדה הראיה מוגבל בגלל קורה A רחבה מדי ובגרסת קבריו עם הגג פתוח, המראה המרכזית מראה מאחור כלום ושום דבר רלוונטי. כמו ב-500e, גם כאן מתגי פתיחת הדלתות הם גימיק שראוי היה לוותר עליו. איכות החומרים טובה באזור המגע של הנוסעים, פחות מרשימה באזורים שהעין והיד לא מגיעות אליהם.
למרות שבסיס הגלגלים גדל ב-2 ס"מ (232 ס"מ) בהשוואה לגרסת הבנזין, מרחב המחיה ליושבים מאחור – לא תופתעו כאן - נותר צנוע מאוד. בדומה לאבארט בנזין היוצאת ועקב התקנת המצברים על הרצפה שגוזלת ממרווח הרגליים.
מערכות בטיחות אקטיבית לעומת זאת, שלא הוצעו בגרסת הבנזין, כן עשו דרכן לחשמלית וטוב מאוד שכך. לרבות בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב והתרעת שטח מת, אבל ללא בקרת שיוט אדפטיבית שפיאט דווקא כן מציעה. ההסבר של היצרנית לחסרונה: ״אנחנו מעדיפים מערכות שלא פוגעות בנהיגה ישירה וספורטיבית״. נו, שמענו כבר הסברים טובים יותר.
מנוע וביצועים: המנוע החשמלי מעביר 155 כ"ס ישירות לגלגלים הקדמיים, ולמרות שמדובר בהספק נמוך ב-10 כ"ס מגרסת הבנזין היוצאת, זמינות הכוח המיידית והרציפה של המנוע החשמלי מאפשרת זינוק ל-100 קמ"ש ב-7 שניות בלבד, 0.3 שניות פחות מהבנזינית היוצאת. לדברי אבארט, היא תהיה גם מהירה בשנייה תמימה בתאוצה מ-20 ל-40 קמ"ש ומ-40 ל-60 קמ"ש. הכל טוב ויפה, היינו שמחים ליותר כוח. בעיקר מכיוון שרכב פנאי-משפחתי חשמלי סיני כמו BYD אטו3 לא יפגר אחריה במיאוץ רמזורים מזדמן.
יש בורר עם שלושה מצבים למערכת ההנעה (טוריסמו, כביש ומסלול) האחראים גם לעוצמת הבלימה הרגנרטיבית, אך חבל שלא ניתן להתאים את המערכות הרלוונטיות בנפרד, כמקובל בחשמליות. לנסיעה בכביש מהיר למשל בחרנו במצב 'מסלול' עם רגנרציה מופחתת, שאפשר לנו להימנע מטלטלות בכל הרפיה מדוושת התאוצה.
ולעניינים חשובים אחרים, למשל הצליל הייחודי שבעלי אבארט בנזין כה מתגאים בו. ובכן, פתרון מקורי הוא מערכת רמקולים המדמה את צליל המנוע ומותקנת מאחור, היכן שבגרסה היוצאת הוצב דוד המפלט. היא אכן מדמה היטב את צליל המנוע ולמסלול זה אולי נחמד, בכביש הציבורי זה נראה לנו מוזר מדי.
למצברים קיבולת זהה לפיאט (42 קוט"ש), אבל כתוצאה מיחס העברה קצר יותר שנועד לשפר את התאוצה, וצמיגים דביקים יותר שהתנגדותם לגלגול גבוהה יחסית, צריכת החשמל גבוהה משמעותית וטווח הנסיעה הרשמי צנוע יותר. צנוע למדי - 265 ק"מ (55 ק"מ פחות) רשמיים שיש להעריך לא יגיעו מעבר ל-200 ק"מ במציאות, או אף פחות מכך אם ינהגו באבארט, ובכן, כמו באבארט. טעינה מהירה (85 קילוואט) מאפשרת מילוי מ-10% ל-80% בתוך 30 דקות.
נוחות והתנהגות: בהשוואה לדגם היוצא, הבסיס החדש נוקשה יותר, עם בסיס גלגלים ארוך ומפסקי סרנים מורחבים מהאבארט 500 בנזין. וגם חלוקת משקל מאוזנת יותר (43-57 לפנים אחור לעומת 37-63), שינויים שלדברי היצרנית מאפשרים לה להיות מהירה בשנייה להקפה סביב מסלול בלוקו, המפורסם של פיאט ואלפא רומיאו, למרות משקל עצמי גבוה בכ-300 ק"ג.
והמסלול הזה הוא תחנה ראשונה עבורי. שתי הקפות עם אבארט 500 בנזין יוצאת, ומיד לאחר מכן שלוש נוספות עם היורשת החשמלית. ובכן, היא פחות פרועה ותזזיתית, יותר בטוחה ובוגרת. מגבלות האחיזה גבוהות יותר והיציבות הכיוונית טובה משמעותית. במילים פשוטות, החשמלית מעניקה הרבה יותר ביטחון לאוחז בהגה, מספיק ביטחון לדחוק בה למגבלות למרות אספלט רטוב וגשם סוחף.
לבלמים תחושה טובה מאוד ביחס למקובל במערכות אוגרות אנרגיה ולמרות שההגה איטי במעט מגרסת הבנזין היוצאת (2.75 סיבובים מקצה לקצה לעומת 2.5) הוא עדיין מדויק ועם יופי של היזון חוזר. גם נוחות הנסיעה טובה משמעותית, והיא מבודדת באופן מרשים למכונית מסוגה שברים ושיבושים במהירות נמוכה, מבלי לאבד את זה על הכביש המהיר.
סיכום: האבארט 500e היא חלוצה בקטגוריית קומפקטיות חמות חשמליות, וזה מרשים. שכן היא מקדימה בכך את פולקסווגן שמשקיעה כיום משאבים אדירים בהנעה חשמלית, עם היצע דגמים רחב ומרשים. כל זאת תוך שמירה על המאפיינים של קודמתה מזהמת האויר, עם איכויות דינמיות גבוהות ומראה אייקוני.
אז כן, חסר לנו כוח ובעיקר חסר לנו טווח, עניין לא פשוט כלל וכזה שעשוי להגביל את השימוש בה לעיר בלבד. עם כל חרדת הטווח שנעלמה ממרבית החשמליות המודרניות בשוק. כתכשיט היא בהחלט תקסום לרבים, ואין סיבה לחשש שלא ימצאו לה רוכשים נלהבים. עם זאת, נדמה לנו שלפחות עד שטווח הנסיעה בה יהיה נדיב בלפחות 100 ק"מ, הגרעין הקשה של חסידי המותג יאלץ לשמור (בינתיים לפחות) אמונים לגרסת הבנזין שתיוצר גם בשנה הבאה.
  • מנוע: חשמלי
  • מצבר: 42 קוט"ש
  • הספק / מומנט: 155 כ"ס / 24 קג"מ
  • הנעה: קדמית
  • אורך: 367.3 ס"מ
  • רוחב: 168.3 ס"מ
  • גובה: 151.8 ס"מ
  • בסיס גלגלים: 232.2 ס"מ
  • משקל: 1,410 ק"ג
  • נפח תא מטען: 185 ליטר
  • 100-0 קמ"ש: 7 שניות
  • מהירות מרבית: 155 קמ"ש
  • כריות אוויר: 6
  • דירוג בטיחות (Euro NCAP): ארבעה כוכבים
  • מחיר משוער: 175 אלף שקל
הכתב היה אורח חברת אבארט