בקצרה:
- אחרי פרארי ומקלארן, גם למבורגיני נעזרת בחשמל
- מנוע V12 אטמוספרי-היברידי מאפשר ביצועי על
- 2.5 שניות ל-100 קמ"ש, 350 קמ"ש מרביים
השור זועם טייק 6: למבורגיני חושפת את הרוולטו, מכונית על חדשה שמוציאה לגמלאות את האוונטדור, אחרי למעלה מעשור. תתמודד מול היריבה הנצחית ממראנלו – פרארי SF90. הרוולטו היא דגם ראשון של יצרנית רכבי הספורט מסנטה אגתה עם מערכת הנעה משולבת חשמל, אך שומרת על מנוע V12 אטמוספרי בתצורה אחורית-מרכזית, סימן ההיכר של היצרנית.
למנוע הבנזין נפח של 6.5 ליטר והספק מרבי של 825 כ"ס (45 כ"ס יותר מהאוונטדור LP780-4). הוא קל יותר (17 ק"ג) ונעזר בסעפות יניקה ופליטה שונות ומנתק ההצתה שנכנס לפעולה רק ב-9,500 סל"ד, 800 סל"ד מעל גרסתו הקודמת. בין היתר סובבה אותו למבורגיני ב-180 מעלות כך שהחיבור לתיבת ההילוכים מתבצע מחלקו האחורי דווקא (לראשונה בלמבורגיני), ומשם עובר הכוח לגלגלים הסמוכים.
תיבת ההילוכים מוצבת לרוחב (לראשונה מאז המיורה המיתולוגית), כפולת-מצמד עם שמונה יחסי העברה (לעומת שבעה יחסים ברובוטית החד-מצמדית באוונטדור). לדברי החברה היא קלה אפילו מזו המוצבת בהורקאן הקטנה ממנה.
החשמל מסייע: מערכת ההנעה משלבת שלושה מנועים חשמליים, כל אחד בהספק 149 כ"ס. אחד מוצב בין המנוע לתיבת ההילוכים, שניים נוספים מחוברים לכל אחד מהגלגלים הקדמיים ומאפשרים כך הנעה כפולה עם הכוונת מומנט מלפנים. הם גם אלה האחראים (הבלעדיים) על הסעת הרכב לאחור.
מצברים הצנועים (3.8 קוט"ש) מוצבים בתעלה לאורך המרכב, ומסייעיים לשמור על חלוקת משקל בנטייה קלה לאחור (56-44) ועליית משקל צנועה יחסית (200+ ק"ג) ביחס למערכות הנעה משולבות חשמל. למבורגיני לא מפרסמת את טווח הנסיעה הנקי מזיהום שצפוי לעמוד על קילומטרים ספורים.
ההספק המשולב של תערובת הבנזין והחשמל עומד על 1,015 כ"ס ומאפשר זינוק ל-100 קמ"ש ב-2.5 שניות, נתון זהה לפרארי ו-0.3 שניות פחות מהאוונטדור LP780-4 היוצאת, בדרך ל-350 קמ"ש מרביים (10 קמ"ש יותר מה-SF90).
גוף חדש: כבסיס משמשת שלדת קרבון חדשה, חומר ממנו עשויה גם תת השלדה הקדמית (לראשונה במכונית מייצור סדרתי), והיא קלה ב-10% וקשיחה ב-25% בהשוואה לאוונטדור. בין השינויים הנוספים שנועדו לשדרג את היכולת הדינמית, ניתן למנות מוטות מייצבים קשיחים יותר (ב-11% מלפנים ו-50% מאחור), מערכת היגוי חדה יותר (ב-10%, לרבות היגוי לגלגלים האחוריים כמו באוונטדור), צמיגים שפותחו על ידי ברידג'סטון במיוחד עבורה (פוטנזה ספורט) והם רחבים יותר מלפנים (ב-4%) ובלמים קרמיים גדולים בסנטימטר (390-410 מ"מ לפנים-אחור) עם קאליפר בן 10 בוכנות מלפנים (6 באוונטדור).
העיצוב שומר על המאפיינים המוכרים של היצרנית, לרבות דלתות נפתחות כלפי מעלה, כונסי אוויר גדולים האחראים להזרמת אוויר למנוע ולמערכת הקירור, ויחידות תאורה מקוריות בעיצוב האות Y. לדברי היצרנית, מערכת מסיטי האוויר מסייעת לשיפור כוח ההצמדה ב-33% מלפנים וב-74% מאחור. בין האלמנטים העיצוביים ניתן למנות את צמד המפלטים המוצבים גבוה בחלק האחורי והיעדרו של מכסה מנוע.
סביבת הנהג שודרגה משמעותית עם לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3), מסך מגע מרכזי ("8.4) ומסך נוסף לנוסע ("9.1) עם מתג ההתנעה ובורר ההילוכים המוכר של היצרנית. על ההגה מוצבים מתגי שליטה למערכת ההנעה (טעינה, היברידי וביצועים) וארבעה נוספים לשאר מערכות הרכב. בנוסף למצבים המוכרים (סטרדה, ספורט וקורסה) נוסף גם מצב Città (עיר באיטלקית) המתעדף נהיגה בכוח החשמל בלבד.
מה אנחנו חושבים: אחרי שנים בהן התמקדה בעיקר בעיצוב ופחות ביכולת, תחת ניהולו של סטפן וינקלמן למבורגיני נראית כחוזרת למקורות ולערכיה - נועזת, פרועה ומיוחדת מבין יצרניות רכבי קצה. והיא עושה את זה כשהיא מצליחה, לצד שילוב החשמל כמחוייב במציאות של תקני זיהום אוויר מחמירים, לשמור על אחד מסמליה - מנוע V12 הנושם אוויר בכוחות עצמו. זאת בניגוד לפרארי למשל שבחרה לעבור למנועים מוגדשים כבר באמצע העשור הקודם.
