רכבת ישראל הגיעה להסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה על ידי נוסעים המחזיקים בכרטיס חופשי-חודשי בגין איחורים של חצי שעה ויותר. בכתב התביעה נטען כי הרכבת הטעתה את נוסעיה בכך שלא גילתה כי הם זכאים לפיצוי בגין איחורים, בין פברואר 2000 לנובמבר 2015.
נוסעים מתרגשים לקראת הנסיעה הראשונה של הרכבת בקו ירושלים- תל אביבנוסעים מתרגשים לקראת הנסיעה הראשונה של הרכבת בקו ירושלים- תל אביב
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בהסכם הפשרה שהובא לאישור בית המשפט המחוזי נקבע כי תשקיע 10 מיליון שקלים בשיפור השירות לנוסע. תחילה הוסכם כי על הרכבת לפצות את נפגעי האיחורים ב-10 מיליוני שקלים אך בהבתחשב בעובדה כי חברת הרכבת תתקשה לאתר את הנוסעים הנפגעים, הוחלט כי הפיצוי יתבטא בפרויקטים של הנגשת מידע לציבור, שלא היו חלק מתוכנית העבודה של הרכבת.
בתגובה להסכם הפשרה אמרו היום (ב') ב-15 דקות ובארכבת כי לא מדובר באמת בפיצוי, שכן שיפור השירות הקלוקל כיום אמור להיות חלק בסיסי מתכניותיו של ארגון תחבורה כה מרכזי.
מה מציעה הרכבת
ראשית מציעים ברכבת לשנות את מספור הרכבות בלוחות הזמנים המנתפרסמים, שאינו ידידותי לנוסע. תכלית השינוי, כך הרכבת, להפוך את זיהוי ובחירת הרכבת המבוקשת לפשוט יותר בעזרת מעבר מ"שפה תפעולית" לשפה שירותית. זיהוי קווים עתידי יתבצע כך באמצעות סימון כל קו באות או מספר, מעין קידומת לקו.
בנוסף מבטיחה הרכבת לשנות את תצוגת הרכבות בתחנות. כמו כן מעוניינת הרכבת להציב עמדות מידע בתחנות עם מערכות שילוט אינטראקטיביות להצגת מידע לפי בחירת הנוסע לרבות קווי אוטובוס ועוד. פרויקט נוסף שמציעה הרכבת נוגע להנגשת 34 תחנות ללקויי שמיעה וראייה בתחנות.
יש לציין כי ברכבת ביקשו להדגיש שהתחנות כיום מונגשות, וכי הפרויקטים המוצעים הם מעבר למה שהרכבת צריכה או מחויבת לעשות על-פי דין. אך עם זאת, התגובות להם על-ידי ארגוני נוסעים היו קרירות. שמרית נוטמן, מנכ״לית ארגון 15 דקות, אמרה ל-ynet כי ״כל אותם נושאים מהותיים הנוגעים להנגשת המידע ברכבת, אותם דרשנו יחד עם בארכבת (עמוד הפייסבוק, ר.ר) בשנים האחרונות מהנהלת הרכבת, לא נמצאים בכלל בתכנית העבודה".
לדברי נוטמן, "הרכבת היתה ממשיכה לדבר עם הנוסעים בשפה התפעולית, לבלבל אותם בגלל העדר מיספור ולא טורחת להשקיע בשילוט ראוי גם עבור דוברי ערבית, או להנגיש את סביבת התחנה ללקויי הראיה והשמיעה. כל הנושאים הללו הם לא פיצוי עבור נוסעי הרכבת, הם צריכים להיות חלק בסיסי ממה שמצופה מארגון תחבורה מרכזי בישראל״.
גם מנהלי בארכבת לא התרשמו מהצעת החברה: ״ארגון תחבורה ציבורית מוביל במשק שמתהדר בפרסומת על התקדמות ל-2020 וחושב שהנגשת מידע לנוסע ולבעלי לקות ראיה זה אקסטרה-שירות, מציג תעודת עניות. הנגשת מידע לציבור בדומה להנגשת תחנות הרכבת לכלל משתמשיה הם חלק משירות שמצופה מכל ארגון ב-2020, קל וחומר ארגון ציבורי ממשלתי. לא יתכן שאגף הדוברות ישקיע משאבים כספיים ומאמץ רב בפרסומי יח''צ, במקום הנגשת מידע לנוסע.
לדברי מקס מורוגובסקי, מ"מ מנכ"ל ארגון תחבורה בדרך שלנו, "היות וציבור הנוסעים הוא זה שנפגע לאורך השנים, מן הראוי שהרכבת הייתה מערבת את ציבור נוסעיה גם בבחירת הפרוייקטים שבהם תשקיע את כספי הפיצוי. צריך לזכור שעל אף שיפור מסויים באופן פיצוי נוסעי הרכבת, ישנם עדיין פערי שירות רבים שהרכבת מסרבת לתקן, למשל החובה לפצות נוסעים שהרכבת שלהם בוטלה ולקחו אמצעי תחבורה אחר או סטודנטים בעלי חוזה סמסטריאלי או שנתי, שלא זכאים לפיצוי כלל, אף שנפגעים כמו כולם."

ברכבת טוענים כי מדובר ב"תובענה ייצוגית משנת 2007, בגין נוהל פיצוי ישן שהרכבת כבר לא פועלת לפיו. כיום ניתן הפיצוי לכלל הנוסעים באמצעות פנייה מקוונת קלה ומהירה, ואף מופעל פיילוט לפיצוי אוטומטי הנטען ישירות לכרטיס הרב קו".