בקצרה:
- ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מזכירים כי מהירות הנסיעה מגבירה סיכוי לתאונה
- לפי 70% מהנהגים, לא סביר שהמשטרה תתפוס אותם נוהגים מהר מהמותר
- רשויות מקומיות יתבקשו להתאים את מהירות הנסיעה לסכנות באותם אזורים
קמפיין הרשות - התוך העיר, האט
(הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים)
לרגל שבוע הבטיחות בדרכים וההצעה להקמת ועדת מנכ"לים שתעלה היום בממשלה, כפי שפורסם ב-ynet, כדי שניתן יהיה להקים תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים המבוססת על מודל ה"עיר הבטוחה", מגבירה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את העיסוק במהירות - והקשר בין מהירות הנסיעה לתאונות בעיקר בערים. במסגרת זאת הפיקה הרשות קמפיין חדש שיעלה הערב, לצד דו"ח שחיברו ד"ר אסף שרון ואלכסנדר טורצקי עבור הרשות, השופך אור על מסוכנות מהירות הנסיעה בערים.
על פי הדו"ח, עלייה של 5 קמ"ש בלבד במהירות ממוצעת של 30-40 קמ"ש, צפויה לגרום לגידול של לא פחות מ-70% בתאונות קטלניות. הסיכון לפגיעה בהולך רגל יעלה משמעותית במהירות הגבוהה מ-30 קמ"ש. הפחתת המהירות לעומת זאת, אפילו במעט, עשויה להפחית באופן משמעותי את הסיכון לתאונות חמורות.
המהירות משפיעה, כך לפי הדו"ח, בשני מישורים: מגבירה את הסיכוי להתרחשות התאונה ומחמירה את תוצאותיה. בערים בישראל המהירות המותרת היא בדרך כלל 50 קמ"ש, ועל פי הדו"ח ערים כאלו פחות בטוחות להולכי הרגל. כך למשל, במהירות 30 קמ"ש הנהג יגיב בבלימה רק לאחר 8 מטרים ומרחק העצירה הוא 14 מטרים. בנסיעה של 50 קמ"ש לעומת זאת, נהג יגיב לאחר 14 מטרים ויעצור רק לאחר 28 מטרים. ההשפעה של פערי מרחק אלה קריטית כמובן.
אלא שהפחתת המהירות תוביל להקטנת מספר ההרוגים בתאונות לא רק בערים. בצרפת למשל הוחלט ב-2018 להפחית את מהירות הנסיעה בחלק מהדרכים הבינעירוניות מ-90 ל-80 קמ"ש. לאחר שנתיים הובהר כי המהירות הממוצעת ירדה ב-4-6 קמ"ש, אך מספר ההרוגים בדרכים אלה קטן ב-349 בהשוואה לתקופה שקדמה לשינוי.
למעלה ממחצית כלי הרכב שנצפו נסעו במהירות גבוהה מ-80 קמ"ש, בטענה כי יוכלו לחסוך בזמן הנסיעה. חשוב בהקשר זה לזכור כי תוספת של 10 קמ"ש במהירות נמוכה (מ-20 ל-30 קמ"ש) תביא לקיצור של כ-10 דקות בזמן הנסיעה על פני 10 ק"מ. תוספת של 10 קמ"ש ממהירות של 50 קמ"ש (ל-60), "תחסוך" רק 2 דקות.
לפי הדו"ח, ב-12% מהתאונות החמורות שאירעו בישראל בשנים 2014-2018 בוצעה עבירת מהירות מסוג מסוים, ומוקדי התאונות החמורות שסיבתן מהירות הם במאספים עירוניים ובדרכים בינעירוניות חד-נתיביות. במקביל, כשני שלישים מהנהגים בישראל דיווחו כי ב-30 הימים האחרונים נהגו לפחות פעם אחת מעל המהירות המותרת. כרבע מהנהגים בישראל חושבים שנהיגה מעל המהירות המותרת היא התנהגות נורמטיבית, כ-70% מהנהגים בישראל חושבים שלא סביר שייתפסו על ידי המשטרה בגין נסיעה במהירות מופרזת.
ברשות טוענים אם כך כי יש לאמץ עקרונות של מדיניות "ניהול מהירות", על פי גישת המערכת הבטוחה. עקרונות אלו מצביעים על מגבלות מהירות דיפרנציאליות לפי סוג הדרך, כשבערים תעמוד מהירות הנסיעה המרבית על 30 קמ"ש בקרבת מוסדות חינוך ובאזורי תנועה ערה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. עוד אומרים כי יש להחליט על עיצוב עקבי וברור של דרכים כדי להפחית אי ודאות וטעויות אנוש, לעודד אכיפה מאוישת ואלקטרונית של המגבלות ולהשקיע בהסברה ובהגברת אמון הציבור.
בינתיים, העיר המובילה ביישום מדיניות זו היא תל אביב, שבה בחלק גדול מהרחובות הוגבלה מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש ואף נסגרו רחובות לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים. זאת לעומת שאר הרשויות המקומיות בישראל שבהן יש פתרונות נקודתיים בלבד, ולא מערכתיים.
על פי הרלב"ד, היעד המרכזי של הקמפיין המושק הוא להשפיע על ראשי רשויות מקומיות שבסמכותם להוריד את מהירות הנסיעה בערים. מתחילת השנה נהרגו 261 בני אדם בתאונות דרכים לעומת 287 בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה של 9% חרף תקופות הסגר. בעוד שבדרכים הבינעירוניות חלה ירידה בהרוגים מתאונות דרכים של 25%, בערים חלה עליה של 13%.
מה אנחנו חושבים: הממשלה דנה היום בהקמת ועדה שתבחן תוכנית לאומית ברוח העיר הבטוחה, אבל עושה זאת אחרי שכבר דנה עליה לפני שנה. שוב דנים ושוב דנים, עוד מחקר ועוד מחקר. ובשעה שלישראל אין תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים, לתל אביב דווקא יש - צאו ולמדו. בתוך ימים העירייה הורידה את מהירות הנסיעה ברחובותיה וסגרה רחובות לכלי רכב כדי שהולכי רגל ורוכבי אופניים ייהנו מבטיחות משופרת. האם זה לא מגיע לכל תושבי ישראל?
