טוב שנשארנו שפויים. כי זה מאפשר לנו לשאול את השאלה הדחופה באמת: איך אנחנו ממשיכים בחיינו במדינה שהפכה לתיאטרון אבסורד, ושבה השאלה אם לחון נאשם בעיצומו של משפט פלילי על שלושה סעיפי אישום הופכת – מטעם הנשיא! – למשאל עם? לתחרות חיבורים שכולנו מתבקשים לכתוב, ובטח גם לאייר יפה, ולשלוח לבית הנשיא?
איך אני ממשיך בחיי אחרי שלראשונה בחיי אני מבין איך דיקטטורות היסטוריות קמו ועלו, איך בני אדם במשטרים חשוכים פשוט נאלמו, איך הצליחו מנהיגי כתות לגרום להמונים לבלוע רעל למענם. כי השבוע כשנתניהו ביקש חנינה ואנחנו המשכנו לא לעשות כלום, הבנתי.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן