קרלו גינצבורג הוא היסטוריון מיוחד במינו. הוא כתב על קשת עצומה של נושאים ואינו מפסיק להפתיע את קוראיו. למיטב ידיעתי הוא ההיסטוריון האיטלקי היחיד שמתורגם לכ־30 שפות. הוא כתב על מכשפות ועל האינקוויזיציה, על ספרות אנגלית ועל פיירו דלה פרנצ'סקה, על זיגמונד פרויד ועל לודוויג ויטגנשטיין, על הפרוטוקולים של זקני ציון — ובה בעת עיין בהתלהבות גם בכתביהם של פרימו לוי ושל איטאלו קאלווינו.
זה האיש ואלה העולמות שפתח בפנינו. היה לו חלק חשוב — יחד עם היסטוריונים אחרים, כפי שהוא טורח תמיד להדגיש — בפיתוח מושג המיקרו־היסטוריה, שהשפיע עמוקות על מלומדים ברחבי העולם. ספרו החדש, שראה אור באיטליה לפני כחודש וחצי, עשוי לעניין במיוחד את הקורא הישראלי, גם אם אינו מומחה להיסטוריה. המסות הכלולות בו יפות לעיתים מפרוזה ספרותית, ולא פעם הן מפליגות לקריאות מרתקות ביצירות מופת של הספרות האירופית.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
