לפני שנתיים, בנקודה הכי נמוכה שלה, החליטה שלמור שטרוזמן לתת פייט לחיים בחזרה. אביה יוסי ז"ל הלך לעולמו ממחלת הסרטן בחג הסוכות, באותו תאריך עברי שבה הלכה לעולמה אמה אתי ז"ל שש שנים לפניו. בסוף ימי השבעה הגיע 7 באוקטובר. "היינו עדיין אצל אבא בבית, התחילו האזעקות", היא נזכרת. "אחי ירדן אמר לי, 'אני חייב לרוץ לילדים'. נשארתי לבד בדירה. בחיים לא הרגשתי בודדה כל כך. הבנתי שלהיות יתומה זו לא קלישאה".
זו הרגשה. "אחרי שאבא נפטר הרגשתי ממש לבד. הייתי גם אחרי פרידה מבן זוג, צריכה לחפש דירה אחרת. מלחמה, אין כמעט עבודה. אמרתי לעצמי שמפה אי־אפשר לרדת, תתנחמי בזה, שיניתי דיסקט. גם ככה אין לי את הפונקציה של לשבור את הכלים ולא לבוא לעבודה. אחרי 7 באוקטובר כל זה קיבל פרופורציות מטורפות".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן