ברית // יהודית הנדל
בתחילה היו הימים סתוויים וריח של שלכת נדף מִטַּרְפֵּי האילנות החשׂופים. שתי שדרות האלונים שבמחנה נוטפים היו מים ומעֵין רחמים סמויים היו מתעוררים על העלים הבודדים, שעוד הרעידו פה ושם על הענפים. עריריים ודלוחים עמדו האלונים הגדולים, ולחלוחית ועירום היו מרחפים בחלל האוויר, ואמת הָעֲרִירוּת הזדקרה עד להתכווצות שבלב.
בוקר־בוקר היו השמיים מעוננים ומשום מה נדמה לו לאדם כי משונה־מוזר היה אילו זרחה לפתע השמש ואור אביבי היה מזדהר על פני חללו של עולם.
הסיפור המלא מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
