מאחורי דלת הזזה סטנדרטית של גראז' בסופו של רחוב מעוקל בפאתי שכונה ירושלמית נמצאת המעבדה של רני עמרני. עמרני הוא לא פיזיקאי בהכשרתו (הוא די־ג'יי במקצועו), אבל במובנים מסוימים ובכליו האלטרנטיביים – מסכי מחשב, גרין סקרין, לוח מיקס, אוזניות ומיקרופון - הוא מבקש לכופף את הזמן והמרחב של המזרח התיכון ביוני 2025. במקום מבחנות יש לו את הדגל של איראן האימפריאלית, המשמש עבורו כנקודת ייחוס להתחלת המדידות. איראן שלפני המהפכה היא בשבילו מקום להתגעגע אליו ולהתקדם לעברו גם יחד. הוא נע אליה אחורה וקדימה, כמי שעזב אותה ונשאר בה בו־זמנית.
במרכזו של הדגל ישנו אריה האוחז בחרב על רקע שמש. "המהדרין מניפים דגל שבמרכזו מופיע גם כתר", אומר עמרני בהתייחס לסמל איראן מימי השושלת הקג'ארית אשר קדמה לבית פהלווי. מובן שיש לו גם את הדגל הזה. חוץ מהכותפות המוזהבות והחרב משובצת היהלומים של השאה, יש לעמרני הכל.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
