שנת 1984 הייתה שנה מעניינת בתולדות מדינת ישראל. הלאומנות תפסה תאוצה ומאיר כהנא ותנועת כך נבחרו לכנסת (ארבע שנים לאחר מכן התנועה תצא מחוץ לחוק מטעמים של עידוד גזענות). למרות המצב הפוליטי המורכב הוקמה לאחר מאמצים רבים ממשלת אחדות: ממשלת שמיר־פרס. לתפקיד שר החינוך והתרבות מונה לא אחר מיצחק נבון – נשיא המדינה שסיים קדנציה בת חמש שנים.
נבון, שהיה נשיא אהוב ונערץ על כל חלקי העם, נכנס לתפקידו בתחושת שליחות. "מערכת החינוך נקראת לפעולה חינוכית מקיפה, מעמיקה ומתמדת לביצור הדמוקרטיה בחינוכנו", נכתב בחוזר מנכ"ל, "התמודדות חינוכית בנושא זה היא מבחן מוסרי לעם ישראל". נבון הצהיר - וקיים. תוכנית לימודי האזרחות שונתה, הזהות האזרחית והלאומית טופחה, ומפגשים בין בתי ספר וקהילות שונות בתוך החינוך הממלכתי היו חלק מהנוף. היום זה נשמע כמעט כמו מדע בדיוני.
הטור המלא מחכה ב"מוסף לשבת" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן