"בקצב הזה לא יישארו לי חברים", אמר ידיד שלנו לפני שבוע כשסיפר איך המציא לעצמו שפעת אכזרית כדי להבריז מחנוכת בית של חברים. "למה לא רצית ללכת?" שאלתי, ומיד הבנתי שזה מיותר, כי אני יודעת ממה הוא מפחד. הוא ברא לעצמו שפעת כי הוא משוכנע שהפך ליצור הכי דל ומשעמם. כי מה כבר קורה לו בחיים? הוא נשאר בבית, מסתאב מול המסכים, חושב על קניות אונליין של סניקרס. או שהוא לא חושב על כלום, רק בוהה והעיקר לא להרגיש צבר רגשות שאם רק ייגע בו יתפוצץ עליו ויגרום לו לקרוס. "
פחדתי מכישורי השיחה שלי, אבל גם מהשיחות המשעממות שיהיו שם", אמר. "פחדתי שאנשים ידברו על הטסלה החדשה, או ישאלו, 'מאיפה הקרמיקות המדהימות באמבטיה?' פחדתי להרגיש זר וריק, שתוך חצי שעה, במקרה הטוב, כל שארצה זה להיכנס לאוטו ולנסוע הביתה לספה ולכלב שלי".
הטור המלא של דנה ספקטור מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
