את "האדם מחפש משמעות" כתב ויקטור פרנקל בתוך תשעה ימים ב־1946. דרך תיאור קר רוח של הזוועות שעבר במחנות, סיפק פרנקל מבט מפוכח על התהייה: מה מחזיק אדם בחיים אחרי שהכל נלקח ממנו. הטענה המרכזית של פרנקל היא שהמניע העמוק ביותר של האדם הוא לא כסף או עינוגים או כוח, אלא חיפוש אחר משמעות. גם בסבל. או כפי שאומר המשפט של פרדריך ניטשה, שפרנקל הפך למנטרה שלו: He who has a why to live can bear almost any how (מי שיש לו "למה" לחיות, יוכל לשאת כמעט כל "איך").
"האדם מחפש משמעות" הניח את הבסיס ל"לוגותרפיה", שיטת טיפול שפיתח פרנקל ומתמקדת בעזרה לאדם למצוא משמעות בחייו כדרך להתמודדות עם ייאוש. הרעיון הוא שגם כאשר חירותו החיצונית של האדם נשללת לחלוטין, החירות הפנימית, בעיקר הבחירה איך להגיב, עדיין נמצאת בידיו. בניגוד למה שחשב פרנקל כשכתב אותו, "האדם מחפש משמעות" לא רק מצא קהל, אלא הפך לאחד הספרים החשובים של המאה ה־20. הוא תורגם ליותר מ־50 שפות ונמכר ביותר מ־16 מיליון עותקים.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
