כדי להגיע לראש נפץ גרעיני נדרשות שתי רגליים. הראשונה היא פלוטוניום או אורניום מועשר לדרגה צבאית. הדרך הטובה ביותר לפקח ולסכל הגעה לפצצה היא דרך נתיב ההעשרה. אורניום מועשר מותיר מאחוריו סימנים שקל לאתר ולבחון. איראן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ואסור לה לבצע פעילויות העשרה ללא פיקוח. לכן ישראל ואנשי המקצוע שלה, במוסד ובצה"ל, התמקדו, לפי פרסומים זרים, במשך שנים בהאטה ובבלימה של העשרת האורניום. במאמצים בלתי רגילים, הם האטו את ההעשרה לאורך שנים. לבסוף, החזית הזו קרסה. את המתנה הגדולה ביותר לאיראנים העניק כאמור טראמפ, כאשר ארה"ב פרשה מהסכם הגרעין. מהסכם בקרת הנשק הקשוח ביותר בהיסטוריה, עברנו בקיצוניות להתפרעות איראנית כמעט חסרת מעצורים. בשנת 2024, אין ספק כי לאיראן יש יכולת להעשיר צבאית, ובמהירות רבה.
הרגל השנייה מכונה "קבוצת הנשק". הכוונה היא להרכבת האורניום (או הפלוטוניום) בהתקן צבאי שיודע ליצור תגובת שרשרת ופיצוץ. זה דורש יכולת טכנית וידע, וגם מרכיבים פיזיים, לדוגמה, נפצים הפועלים בצורה מדויקת ומתואמת. בדרך כלל, מקובל לומר שאיראן רחוקה בין שנה לשנתיים מיכולות כאלה. מאז שגנזה את תוכניתה לגרעין צבאי ב־2003, טהרן לא התקדמה (לכאורה) בנתיב הזה. בינואר 2023 אמר הרמטכ"ל הפורש אביב כוכבי (בראיון ל"ישראל היום") כי יש לאיראן "קבוצת נשק פעילה", אך זו "עובדת בקצב מאוד נמוך".
אך שלושה בכירים בישראל – אחד ממערכת הביטחון, השני בדרג המדיני והשלישי בגוף החשוף למידע מסווג – אמרו לי בשבוע האחרון כי דברים החלו לזוז בזירה הזו. בתקופה האחרונה, אמרו השלושה, איראן פועלת או "מגששת" להשגת רכיבים הנחוצים לקבוצת הנשק, להרכבת פצצה גרעינית. היו הבדלים בגישות ששמעתי. היו כאלה שהביעו חשש כבד יותר מההתפתחויות הללו, ואחרים ציינו כי ייתכן שאיראן פועלת כך כל הזמן – ואנחנו יודעים זאת. אף אחד מהם לא סבר שאיראן פורצת לפצצה גרעינית כעת. ישראל דיווחה על הפעילות, כפי שהיא רואה אותה, לבנות הברית שלה ובראשן לארה"ב.
מתוך הטור המלא של נדב איל במוסף לשבת בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן