מהרגע שצפיתי במקרה בהרצאה של דניאל שרייבר ביוטיוב נפשי סערה. זה היה הרגע שבו הפנמתי באמת את גודל השעה שאנחנו נמצאים בה. עד אז התייחסתי ל־AI כמשהו משעשע ומסקרן. אבל הדברים שאמר שרייבר טילטלו אותי. לא ברמה האישית, אלא במחשבה על מה נשאיר לבאים אחרינו. איזה מין עולם זה יהיה? אנחנו מתנהלים בהדחקה וזה בסדר, יש לנו הרי המון בעיות דחופות אחרות, אבל זה פשוט מטורף עד כמה העולם שאנחנו רואים בעינינו כעת הולך להשתנות בשנים הקרובות ועד כמה כולם די אדישים ביחס לזה. אנשים קמים לעבודה במקצוע שלא יהיה קיים בתוך שנתיים, כאילו הכל סבבה. כמעט בכל תחום, כמעט בכל נושא - הכל יתהפך על ראשו. זה יהיה מהיר ובמידה רבה גם אכזרי. שום דבר בכמעט כל תחום לא יהיה כשהיה. וזה לא משנה אם זה טוב או רע או לא נורא - מה שחשוב הוא שזה יקרה. איתנו או בלעדינו. ועדיף לא להישאר מאחור.
זימנתי את שרייבר לשיחה כדי לאמוד את מצבנו. השורה התחתונה היא שזה תלוי בנו. זה יוכל להיות עידן של שפע משגשג וזמן פנוי לרוב. אבל זה גם יכול להתפתח לחרבו דרבו. תחגרו חגורות. ממריאים.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
