"רואים את החילוניות רק כשלילה של הדת, לא כתפיסת עולם בפני עצמה. בגלל זה גם הרבה פעמים מזלזלים בנו שאין לנו דברים קדושים, כי נגיד אסור לפגוע למישהו דתי ברגשות, נכון? אסור לעשות קריקטורה על מוחמד, כי יבואו וישרפו לך את המערכת. אסור לצחוק על משה. וברגשות שלנו אין בעיה לפגוע, כי הם סתם. אבל יש לנו תפיסות של חירות, של תבונה, גם אנחנו צריכים להגיד 'יש דברים שהם קדושים לנו'. אנחנו קצת שונאים את המילה 'קדוש' כי אין לנו את זה בתור אנשים לא דתיים. אבל כן, אנחנו צריכים להחליט מה קדוש לנו".
אתה חושב שיש בתקופה הזו התעוררות חילונית להבנה הזו שצריך להילחם על מה שחשוב לנו?
"כן. אני חושב שזה כבר כשהיו פה מאבקים על דמוקרטיה ומחשבה על בית, מה זה בית ומהם החוקים המשותפים שאנחנו מוכנים לקבל בשביל לחיות פה. איך נקבעת מערכת היחסים בינינו, כמה אני מוכן לשלם בשביל לגור במקום מסוים, כל מיני שאלות בסיסיות. לדעתי הבנו מהם הדברים שאנחנו מוכנים להילחם עליהם, כמו חרדים, שמוכנים לשכב על הכביש כי הפגיעה בלימוד התורה היא בנפשם. ויש דברים שהם בנפשנו. אנחנו צריכים להגדיר מהם, ובאמת להילחם עליהם. אנחנו לא שלילה של הדת ולא עגלה ריקה".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
