בוע לפני סוכות הזמינה סבתא ציפי אֹהל (76) את שלושת ילדיה ושבעת נכדיה לחופשה משפחתית בים המלח. שלושה ימים של שחייה, הליכה והמון שיחות נפש. בששת החודשים האחרונים בכל פעם שתוקפים אותה הגעגועים לנכדה אלון אהל (23), אלה הזיכרונות שלאורם היא מתחממת. "אילו ידעתי מה יקרה בעוד כמה ימים", היא אומרת, "הייתי מזמינה מקום לחודש, ואז יכול להיות שאלון לא היה נוסע לנובה. בחמש וחצי בבוקר הוא הגיע למסיבה, רקד קצת, וכשהתחילו היריות רץ לרכב ובגלל הפקקים נכנס למיגונית, שממנה נחטף".
במצפה לבון, יישוב קהילתי בגליל העליון שאליו עברה כאלמנה, גרים שלושה מבין ארבעת ילדיה: קובי (אביו של אלון), עינת רוזן־אהל ושחר. בת נוספת, נירית קרמר־אהל, "נשואה וחיה בהודו, רחוקה ממני, אבל כל השאר ביחד כל הזמן, חמולה אשכנזית".
כשפרשה ממשרד החינוך, כמחנכת ומורה לאמנות, התמסרה ליצירה – ציור, פיסול ותחריט. מאז שאלון נחטף לעזה, היא גם כותבת: "רואה אותך כל רגע מיומי/ קשורים באישונינו/ מביטה בך כל רגע בשנתי/ חזקה אהבתנו./ שומעת שיר שעדיין לא נכתב/ מתגלגל אליך/ אותו אתה שומע, מאזין למילותיו/ השיר שעדיין לא נכתב/ הוא באוזניך".
נראה שהייתם מאוד קרובים.
"בין אלון לביני יש אהבת נפש", היא אומרת ושולפת טישו מהתיק. "כל סבתא בטוחה שהנכד שלה הוא הכי בעולם, אבל אלון באמת ילד מיוחד, פסנתרן מחונן ומוזיקאי בחסד. הוא למד בתיכון במשגב, אחרי הצבא עבד ב'שחרות', בית מלון במדבר, ואז יצא לטייל בעולם. חצי שנה בדרום אמריקה והודו. הוא היה חודש אצל נירית, דודתו, וניגן שם עם להקות. כשחזר ארצה, לקראת החגים, החלטתי לקחת את כולם לים המלח. חשבתי 'כמה טוב שסוף־סוף כולנו ביחד', לא על מסיבת פרידה".
את מה שעבר אלון בשבת השחורה, שיחזרו אט־אט. "בשש וקצת כולם במסיבה רצו למיגונית, בהנחה שאלה טילים רגילים ושבעוד כמה דקות יוכלו לצאת. בחור שרץ בין המיגוניות הזהיר אותם שיש מחבלים. אלון עמד ממש בפתח, צמוד לקיר שבזכותו לא חטף ריקושטים מהרימונים שנזרקו למיגונית ושאותם הוא זרק החוצה. לצידו היו הרוגים. חבר שלו, איתמר שפירא, וחברה שלו נפצעו ועשו את עצמם מתים. ככה הם נשארו בחיים. בשבע בבוקר התחלתי לשמוע את השאלה 'מה עם אלון?' חברים צילצלו, שכנים נכנסו. בתי עינת, שהייתה בדרך חזרה מהכנרת, צילצלה להוריו של אלון שסיפרו שהוא ענה להם בשבע בבוקר, אמר: 'אני במיגונית, הכל בסדר', והם חשבו שהוא יצא מכלל סכנה".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
