כשמגיעים ליהודה ושומרון במטרה לדבר על אלימות הגרעין האלים הזה, קשה למצוא תושבים שיסכימו לדבר בשמם. זה נכון כשמדובר בפגיעה בכוחות הביטחון ובאלימות כלפי פלסטינים, וזה נכון פי כמה כשמדובר במקרי אלימות מצד ברברי הגבעות כלפי הציבור שממנו הם מגיעים. חלקם מעדיפים לכבס את זה בבית, חלקם מגנים בשקט ואחרים מתנגדים נחרצות, אבל חוששים לדבר בשמם מחשש שתגיע תגובה אלימה.
ובכל זאת, אלה שמדברים עושים פעולה לא מובנית מאליה כאן, והחשש שלהם מאותם "ברברי הגבעות" הוא אמיתי. את זה מבין גם גורם צבאי בכיר שפועל בגזרה. "'נערי גבעות' נשמע כמעט רומנטי, כאילו מדובר ברועי צאן שעושים חקלאות, אבל לא על זה מדובר כאן. אלה נערים שצריכים טיפול של מוסדות הרווחה וסמכות הורית וחינוכית", הוא אומר, "הם מתנהלים כמו במערב פרוע. אין להם דין ואין דיין. הם מסתובבים בחולצות שעליהן כתוב 'עם ישראל כן ומדינת ישראל לא'. הם לא מכירים במוסדות, אנטי־ציונים לגמרי, מרססים כתובות 'ציונאצי' ומקבלים גיבוי בחלקים מהתקשורת המגזרית. בנו ממש מכונה".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן