הסוקר היהודי הראשון שהשתמש בסקרים לצרכים פוליטיים היה אבשלום בן דוד. בהיעדר אמצעים דיגיטליים, הוא עמד בשער העיר וחקר כל אדם שבא לבקש משפט מהמלך: מאין בא, מה מציק לו ומדוע אינו זוכה לצדק. "וַיְגַנֵּב אבשלום את לב אנשי ישראל", סיכם יפה המקרא את פעילותו.
משם עברנו לספירת ידיים בכיכרות, למשאלי קש בעיתונים, וב־1936 לג'ורג' גאלופ, שהפך את ניחוש דעת הקהל ל"מדע". אחריו הגיעו הטלפון, קבוצות המיקוד, מדגמי הקלפיות והגרפים בטלוויזיה. אחר כך הגיעו מינה צמח, שלטי המנדטים, הסוקרים הצמודים למועמדים, הסקר היומי, הסקר הפנימי והסקר שהודלף "במקרה".
הטור המלא של דניאלה לונדון דקל מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן