על שלושה דברים עומד עולמם של מנהלי הקמפיינים: וינטר, טרופר ובדר־עופר. המפלגות הקטנות הן הסיכון והסיכוי של אחד הגושים לפרוץ את הקיפאון. הסכמי עודפים וחלוקת הקולות שמתחת לאחוז החסימה עשויים להכריע את התיקו הסטטיסטי שמשתקף בסקרים, שלפיהם אין ממשלת 61 לאף צד. נדמה שהאסטרטגים של ראשי המחנות כבר נואשו מלשכנע את המבוצרים. הם משחקים עכשיו כדי להשיג ניצחון טכני. יש משהו מאכזב בשיח הטקטי הזה. צריך קמפיין סוחף ולא מהלך הגנתי. השיח צריך להיות על רעיונות ולא על תמרונים בין רסיסי קולות.
אבל כללי המשחק, בראשם אחוז החסימה הגבוה, מכתיבים פוליטיקה קטנה: בבחירות 2019 מועד א' היה לימין רוב מובהק בקרב המצביעים, אבל נפילת בנט ופייגלין תחת אחוז החסימה שרפה מאות אלפי קולות ומנעה מנתניהו ממשלה. אחרי ארבע שנים וחמש מערכות בחירות הגלגל התהפך: מרצ ובל"ד שרפו מאות אלפי קולות, ונתניהו הקים ממשלת 64 מנדטים למרות שבקלפיות תמכו בגוש שלו פחות מחצי מהקולות הכשרים.
הטור המלא מחכה ב"מוסף לשבת" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן