ראיתי את הסרטון הזה בחטף פעם אחת, בשבוע של הטבח הנורא. הוא עלה באיזו קבוצת טלגרם, נצרב לי בנשמה, והתמונות השתחזרו לי שוב ושוב בראש. כמה שניסיתי להדחיק, לשכוח מהסרטון, לא הצלחתי. בכל פעם הוא שב אליי ממעמקי התודעה והזכיר לי מה היה פה. מה עברנו.
קצת יותר מדקה אורכו, משהו כמו 90 שניות של סרטון שבו רואים חוסר אונים מהסוג שמזכיר את חוסר האונים שסיפרו לנו עליו, זה שממנו סבלו יהודים אי אז, בגולה הדוויה, כשהיו חסרי הגנה. כשהוצאו להורג בדם קר, כמעט באגביות, והיו נתונים לחסדיהם של הנאצים וסייעניהם. כשחייהם כמו לא היו שווים דבר.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן