לפני 60 שנה, ב־13 ביוני 1965, נפטר בירושלים מרטין (מרדכי) בובר בגיל 87. בדצמבר 1936 הודיע בובר במכתב לידידו הקרוב הסופר הרמן הסה על תוכניותיו: "לפני זמן מה קיבלתי מינוי מן האוניברסיטה בירושלים, ואתחיל להורות שם באפריל הבא, ומאז אעשה בכל שנה שמונה חודשים בירושלים ואת שאר חודשי השנה בעיקר בגרמניה". המכתב נשלח מפולין במהלך ביקור בלבוב, שהייתה עד מלחמת העולם הראשונה בירת חבל גליציה שבחצי האוסטרי של הקיסרות האוסטרו־הונגרית.
בובר, יליד וינה, גדל בילדותו באחוזה שבפאתי העיר לבוב בבית סבו שלמה בובר, מחשובי הקהילה היהודית של עיר זו. ייתכן שהייתה זו נסיעתו האחרונה לפולין שבה ניסה למכור חלקים מרכושה הגדול של משפחתו שנותר בפולין בטרם עזב במידה רבה בחוסר כל את גרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב־1933 איבד בובר, כמו כל הפרופסורים היהודים בגרמניה, את משרתו באוניברסיטה של פרנקפורט. התרבות הגרמנית הייתה שפת התרבות והמדע גם של תושבי וינה, בודפשט, פראג וערים רבות נוספות, שלא היו כלל ערים גרמניות, ויהודים רבים שגדלו בהן — ובהם תיאודור הרצל, זיגמונד פרויד, שטפן צווייג, פרנץ ורפל, פרנץ קפקא ורבים אחרים — ראו כמו מרטין בובר בתרבות הגרמנית את שיאה של תרבות העולם.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
