בשמחת תורה נתחיל מחדש את התורה. בסוכות עצמו התמקדנו בקהלת. בעיניי, קהלת עסק בשאלות קיומיות שיצופו בעוצמה בעידן שאליו אנחנו הולכים. נאמר זאת כך, יונית: קהלת הציף בעיה קשה, שבעידן שאליו אנחנו נכנסים אולי תיפתר. קהלת הרי שאל שאלה חשובה: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"? הוא בעצם מטיל ספק בקונספט הזה של להקדיש את החיים לעבודה. הוא שואל מה הקטע, מה נשאר בסוף מכל זה. זו שאלה חשובה. ואנחנו קרובים מאי פעם להגיד לו: תקשיב קהלת, זה נגמר. יש מישהו אחר שיעבוד בשבילנו.
קהלת מתלונן על כך ש"כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר", ואנחנו נכנסים לעולם שבו הכל ילך בקלות. קהלת אומר ש"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה", ואנחנו נאמר לו: לא נכון, יש משהו חדש. חדש באמת. ה־AI זה משהו שלא הכרת.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
