בצהרי יום שבת, 28 בפברואר 2026, היו אמורים סא"ל ר' ואשתו לארח זוג חברים. ב־8:00 בבוקר הם לקחו את בתם הפעוטה להוריו של ר', המתגוררים בסמוך, וחזרו הביתה כדי להתכונן לבואם של האורחים. "בדיוק כשהכנסתי עוגה לתנור הייתה התרעה מקדימה על פתיחת מערכה מול איראן", מתאר ר' את יריית הפתיחה של מבצע שאגת הארי. כמפקד הצוללת אח"י דולפין, הוא ידע בדיוק מה עליו לעשות: "הקפצתי את אשתי להוריי, חזרתי הביתה, עליתי על מדים, לקחתי תיק ונסעתי לבסיס".
כמה שעות אחר כך הוא כבר היה בים. חמש הצוללות של הצי הישראלי, ובהן זו שלו, הגיחו מתוך ההאנגרים מחוּפֵּי הבטון בבסיס חיל הים בחיפה והחלו עושות את דרכן אל זירות הלחימה. "הוא עוד הספיק להתקשר לפני שנכנס לצוללת, אבל זו לא הייתה שיחה ארוכה", מספרת אשתו, ש'. "אמרתי לו, 'תשמרו על עצמכם', וזהו. לא היה לי מושג מתי יחזור. הפעם הבאה ששמעתי ממנו הייתה אחרי כמה שבועות, כשהם חזרו לחוף לריענון של 24 שעות. ואז הם יצאו שוב לים לכמה שבועות".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
