20 שנה אחרי ההתנתקות, אני נוסע על מסדרון נצרים. הכביש שננטש נסלל מחדש. חשבנו שננעל את שערי עזה מאחורינו ונשכח איפה שמנו את המפתח, אבל השערים קרסו עלינו והמוני נוח'בות עברו דרכם כדי לשחוט, לרצוח ולאנוס את כל מי שנקרה בדרכם.
ועכשיו, בשעה שצוותי המשא ומתן בקטאר, ובעת שראש הממשלה ופמלייתו בבית הלבן אצל טראמפ, גדוד יוצאי גדס"ר צנחנים 6646 בעזה. כרגיל. הם שם בסבב חמישי אחרי שעזבו הכל ויצאו להילחם ב־7 באוקטובר, אחר כך שוב גויסו, ואז שוב, ואז קו בלבנון ובסוריה וכעת עוד פעם בעזה. ישראלים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם, אנשי הייטק, חינוך, שכירים ועצמאים - שבשנתיים האחרונות היו יותר מ־300 ימים במלחמה. ואתה רואה את זה בעיניים שלהם, במבט: גופם חרוש קרבות.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן