יובל רפאל הצליחה לקבל את החיים בנס במסיבת הנובה, אבל חזרה משם אדם אחר. ההתנהלות ההרואית שהפגינה במהלך הטבח נלמדה לפרטים גם ברחבי העולם, שעוקב בסקרנות אחרי הניצולה מהזוועות שהגיעה עד לאירוויזיון, תסריט מופרך מדי גם ברמות הוליוודיות, בדיוק כמו סיפור ההינצלות המשוגע שלה. אלא שפה נפתחת התמודדות אחרת לגמרי של רפאל, שנשמרת מאחורי הקלעים בדרך כלל, יותר בינה לבין עצמה, בלי שאיש יכול לראות, קופסה שחורה שמתחילה להתבהר לאט ומדי יום. החרדות שלפתע נוספו לשגרת חייה, הפחדים הקיומיים, הצלקות שנצרבו עמוק.
"אחרי הנובה הכרתי פחדים שלא התמודדתי איתם בחיים שלי", היא מהרהרת בקול. "ידעתי מהי הרגשה של חוסר ביטחון, למשל, אבל בחיים לא הרגשתי חוסר ביטחון קיומי, על החיים שלי. לא סבלתי מהתקפי חרדה, ועכשיו כן. אבל זכיתי בליווי מטורף, אמא שלי פסיכולוגית ומהיום הראשון שמתי את עצמי בידיים שלה, אבל לא רק. מיד כשהגעתי לבית החולים מהמיגונית, ביקשתי שעובדת סוציאלית תגיע אליי ותדבר איתי על מה שצריך לעשות. רציתי לעקור את הטראומה הכי מהר שאני יכולה".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן