האודיסיאה האילתית של הנוער שלנו מתחילה במקום אחד - התחנה המרכזית באילת. שעת השיא היא של אוטובוס הלילה, זה שיוצא מהמרכז באזור שש בבוקר ומגיע לפה לפני 11:00. שעה מעולה לנחות בחוף ולהתחיל לעבוד על השיזוף. התחנה המרכזית של אילת היא חתיכת כבשן בשעה הזו, כל כך לוהט שאפילו המדרכות כבר צריכות לשים דאודורנט. כשהאוטובוס מגיע, עשרות בני נוער נשפכים החוצה עם התיקים ומזוודות הטרולי שלהם. הם נראים מרוטים ועייפים, הגוף שלהם כבר קיבל צורה של כיסא אחרי חמש שעות נסיעה.
בדרך כלל כשהאוטובוס מגיע אפשר לראות בתחנה המון יחצ"נים של מסיבות. היום לא, כי יום שלישי זה יום חלש, אבל בימי ראשון, שזה היום הכי חזק של עליית הנוער, אפשר לראות הרבה מהם. צעירים וצעירות, תמיד יפי תואר, שמתחילים לדבר בטבעיות מרשימה עם בני הנוער, מציעים להם לקנות כרטיסים למסיבות או משכנעים אותם לבוא איתם למלונות שהם עובדים איתם. הם לא מרוויחים מהמלונות כסף, אבל חשוב להם שהילדים ימצאו מקום לישון ולא יחזרו הביתה לפני שיבלו במסיבות.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן