במהלך חרבות ברזל נהרגו בישראל 69 בני אדם שלא הספיקו להתמגן מירי תלול מסלול (תמ"ס) מרצועת עזה ומלבנון (לא כולל שיגורים מאיראן וחללים מפגיעות רקטות בשטחי אויב). במקרים רבים הייתה השהיה מכוונת מצד פיקוד העורף של זמן ההתרעה. כלומר, טכנית ניתן היה לתת התרעה מוקדמת יותר, אך בפיקוד העורף החליטו שלא לשנות את הנהלים. "בחלק מהמקרים אנחנו מחכים עם הפעלת האזעקות כדי לראות שהאזור שנתריע בו הוא באמת האזור המאוים. אנחנו קוראים לזה 'יציבות האיום'", מסביר לנו גורם בפיקוד העורף. "יציבות האיום" פירושה זיהוי ודאי של האזור שבו צפוי ליפול הכלי ששוגר לישראל. ככל שהרקטה מתקדמת במסלול השיגור, כך ניתן לחשב בדיוק רב יותר את נקודת הנפילה ולהתריע באזור מצומצם יותר. כך שהמתנה ארוכה יותר שווה התרעה ממוקדת יותר, אך גם קצרה יותר.
אלא שלפי א', מומחה הבליסטיקה, ניתן להגיע לחישוב מדויק של נקודת הנפילה זמן קצר מאוד מרגע השיגור. כל עוד המנוע פועל הוא מייצר רעשים והפרעות לתנועת הרקטה, אך ברגע שהוא נפסק הרקטה נכנסת למסלול בליסטי המאפשר חיזוי מתמטי של אזור הפגיעה. בפיקוד העורף טוענים שיש עוד פרמטרים שמשפיעים על חיזוי ודאי, אבל לא מוכנים לפרט.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן