הסרטון הזה הפך עוד באותה שבת שחורה לאחד מסמלי זוועות 7 באוקטובר. בני הזוג אבינתן אור ונועה ארגמני נראו מבועתים ברגע הפרדתם; ארגמני על אופנוע שולחת יד לעבר אור, שמוצעד חבול כשסביבו מחבלים שיכורי הצלחה. אחד מהם, שנראה בצילום דוחף את אור ומרחיק אותו מאהובתו, יתברר בתוך זמן קצר כאחמד שאער. הוא לא ידע את זה בזמן אמת, אבל שאער וחבריו החוטפים הפכו ליעד של יחידה קטנה באמ"ן, שקיבלה את אחת המשימות הכי מורכבות במלחמה: לתפוס את כל החוטפים, הרוצחים, האונסים, הבוזזים והמציתים שפשטו ב־7 באוקטובר לשטח ישראל – ולהביא לסיכול שלהם.
הם פועלים בחשאיות מוחלטת מחדר קטן בפיקוד דרום, תחת השם חוליית ניל"י, ראשי התיבות מהפסוק המפורסם "נצח ישראל לא ישקר", אולי רמז לכך שאף אחד מהמחבלים הללו לא עומד להישכח. גם לא שאער. הבעיה הייתה שהוא ידע את זה, וניסה להתנהל מתחת לרדאר. "הוא היה מאוד רגיש", מספר סרן א', מפקד חוליית ניל"י שאנשיה מדברים לראשונה השבוע בראיון בלעדי ל"7 ימים". "שאער כמעט לא יצא מהבית, או דיבר עם אנשים. תקופה ארוכה אפילו לא ידענו איפה הבית שלו. הוא לא השאיר אחריו שום חתימה".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן