פנים רבות לה, לאלימות. אבל אי־אפשר לומר שלא באנו מוכנים. כישראלים קוללנו בסוגים שונים ומגוונים של אלימות, ואנחנו מכירות את החומר הן מהצד של הקורבן והן מהצד המקרבן. אבל מה שמייחד בעיניי את האלימות של השפה הוא התחפושת.
השפה מאפשרת לשקר, לטייח, להמציא, להשפיל, להאשים, למחוק ביוגרפיה, לייחס כוונות, להפוך אדם לאויב, ובסוף לומר: "לא לזה התכוונתי", "לא זה מה שאמרתי". לשפה יש את הכוח להשתכפל. להתקבע כאמת. בשקר אחד אפשר להילחם, אבל מאה חזרות עליו כבר מתחילות ליצור תודעה מעוותת, שמשנה את המציאות באופנים עמוקים הרבה יותר מסתם התפרצות זעם. בדיוק כפי שחסידי הפוליטיקלי קורקט האמינו שלשפה יש הכוח לברוא מציאות מוסרית יותר, כך מאמינה מכונת הרעל שלשפה יש הכוח לגזלט אותה. להכחיש אותה. להפוך אור לחושך - וחושך לאור.
הטור המלא של דניאלה לונדון דקל מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן