תמיד יש הייט. יש אנשים כאלה שליבם שחור, או שהם סתם נרגנים שמתרגזים מכל דבר ותמיד יש להם מה לומר. אבל אני רוצה שתדעו שהם מיעוט. ושלא תתרגשו מהם. היה גל כזה של נהי ביום הראשון, של דעתנים שהתלוננו על האזעקה הראשונה של פיקוד העורף, זו שלא ביקשה מאיתנו ללכת לממ"ד, אלא שנדע באופן כללי שהתחילה מערכה. היו להם כל מיני טענות וסיבות להתבכיין. למה סתם להלחיץ, למה אתם חודרים לנו לסלולרי, מה השלב הבא, תעירו אותנו בבוקר, ועוד 50 גוונים של חמיצות וחוסר יכולת לראות בעין טובה את האנשים האלה, שאחראים על ביטחון כל אזרחי המדינה, והם יושבים בדיון בפיקוד העורף כשהם יודעים שבקרוב מתחילה מלחמה שהם מעודכנים לגביה, אבל הציבור לא.
הם גם ידעו שהאיראנים עשויים לירות מיידית, ממש דקות אחרי שנפתח במתקפה, וזה עליהם, זו האחריות שלהם, והם מבינים שלא כל הציבור בישראל מעודכן בחדשות ומצייץ ברשת X. והם יודעים שלכל אלו דווקא יעזור לקבל איזה טלטול כללי, שאומר: נכנסנו למערכה, תארגנו את המקלט והנפש. וכל השאר, מה כבר קרה? מותר גם לא להתבכיין לפעמים ולראות בעין טובה אנשים שלוקחים מקדם בטיחות עבור אלה שיותר קשה להם.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
