ביום־יום קשה למצוא את המשותף בין סמנכ"לית בחברת תוכן, מנהל כולל חרדי בן 71 ואוהד כדורגל בן 18. אלא שהגורל בשילוב המציאות הישראלית הטעונה – עוד יותר מהרגיל – בשנה האחרונה, זימנו אותם להיכלל יחד במועדון המפוקפק של נפגעי אלימות מצד משטרת ישראל.
האלימות המשטרתית היא ודאי לא תופעה חדשה, אבל בשנה האחרונה תחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נדמה שהיא מרימה ראש וחוצת מגזרים. וזו לא תחושה, אלה המספרים: בשנת 2021 הוגשו 96 תלונות על אלימות שוטרים למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש). ב־2022 המספר עלה ל־106 תלונות, ובשנת 2023 – שנת כהונתו הראשונה של בן גביר כשר האחראי על המשטרה – המספר יותר מהכפיל את עצמו, עם 232 תלונות.
"אנחנו רואים את האלימות ביחס לאוכלוסיות מוחלשות בחברה: ערבים, מזרחים ועולים חדשים", אומר עו"ד אווקה (קובי) זנה, מי שאחראי בסניגוריה הציבורית על תיקים הנוגעים לאלימות שוטרים, ובעברו כיהן כמנהל היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים. "ככל שלא מקפידים על הדין, הפקודות והנהלים, זו התוצאה. המעבר משימוש בכוח סביר להפעלת אלימות הפך למהיר. והוא לא היה כזה מהיר".
מי שהרגישה זו על בשרה היא מורן מישל (45), מפגינה קבועה בקפלן נגד ממשלת נתניהו, עוד מהתקופה שקראו לזה מחאת בלפור. "בזמן האחרון הייתה עליית מדרגה", היא אומרת. "כשאני מגיעה לצומת קריית הממשלה בתל־אביב ב־20:30, כבר יש שם פרשים ומכת"זית בפעולה. זה מעיד על משהו שלא הכרנו".
מישל נפגעה ברגלה אחרי שסוס ועליו פרש משטרתי דרך עליה. מבחינת המשטרה, היא הפריעה לתנועה אחרי שעמדה בכביש. במילים אחרות, הבאת זאת על עצמך. אלא שמישל התריעה בדיוק מפני ההסלמה הזו ביחס השוטרים למפגינים, בפגישה שנערכה בין אנשי המחאה לקצינים במשטרה, כשבועיים לפני שנפצעה בעצמה. "אמרתי להם שעליית הסוסים על המדרכה היא לא בסדר, כי מדרכה היא אזור בטוח למפגינים סולידיים. כשאת מעלה לשם סוסים, מיד את מייצרת כאוס ופחד, ואז השוטרים אומרים שהמפגינים מתפרעים ואיבדו שליטה".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
פורסם לראשונה: 12:15, 27.03.24
