מתישהו במהלך אחר הצהריים, אריקה מקבלת חצ"יש מהמפקדת שלה. חצי"ש - ראשי תיבות של חצי שעה, ובסלנג של התצפיתניות חצי שעה של מנוחה באמצע המשמרת. אחרי 7 באוקטובר כולנו יודעים כמה המשמרת הזו קשוחה - הן נדרשות להעביר ארבע שעות כשהן דבוקות למסך. אסור להן לצאת אפילו לשירותים, ובטח לא לבדוק מי חיפש אותן בטלפון. כי הטלפון של התצפיתניות, ה"תצפי" כמו שהן מכנות האחת את השנייה, נשאר תמיד מחוץ לחמ"ל, על מדף מיוחד.
אבל לפעמים החמ"ל עמוס ואפשר לשחרר לחצ"יש חלק מהן. רב"ט אריקה פשקוב היא אחת מבנות־המזל. היא מוליכה אותי דרך המסדרון, מכוונת אותי לפינת ישיבה מאולתרת בחוץ. זו מין יציאת חירום עם כמה כיסאות משרדיים שהיו שייכים פעם לחמ"ל ונזרקו החוצה. התצפיתניות קיבלו לאחרונה כיסאות חדשים ומפנקים עם ריפוד, כחלק מהניסיונות של צה"ל לחזק את "תחושת החוסן הנפשי והביטחון האישי של התצפיתניות אחרי 7 באוקטובר", כמו שהסביר לי בכיר במערכת.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן