"בחודש שלפני הפרישה חשבתי עם עצמי שאני אוהב ג'ודו, נהנה מתחרויות. גם היום, אחרי הפרישה, מרגיש שזה משהו שחסר לי", מספר שגיא מוקי, אחד הג’ודאים המעוטרים בתולדות ישראל, שבפברואר האחרון סיים רשמית קריירה מפוארת שכללה זהב היסטורי באליפות העולם, מדליות באליפות אירופה וארד אולימפי קבוצתי.
עכשיו, הוא מספר, הוא עדיין חי את הספורט, אבל לא באופן תחרותי: "לפעמים במהלך אימון אני חושב על התחרות הבאה, המטרה הבאה, וזה מחזיר אותי לתקופה שהייתי ספורטאי אלוף, אבל זה לא שם. אחרי שהודעתי שאני מפסיק עם הג'ודו, דמיינתי את עצמי באליפות הבאה באירופה, הרגשתי איזה כיף. פתאם עלה בי איזה זרם מטורף בכל הגוף ומוטיבציה להתאמן הכי חזק. אבל זה דורש עבודה קשה, כל דקה ביום, זה התשוקה המטורפת הזאת והרצח בעיניים. וזה לא מספיק אחת לשבוע. זהו הרגע שהבנתי שאני לא ממשיך אם אני לא יכול להתאמן בדיוק כמו שאלוף עולם צריך. אני אלוף עולם, יודע בדיוק מה נדרש ממך. ואז קלטתי שהתשוקה הזאת הולכת לכיוונים אחרים, שאני ממשיך את הדרך שלי במקום אחר".
הכתבה המלאה מחכה במגזין פסח בגיליון החג של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן