אלונה, ספרך הראשון "אני אנסטסיה" (1996) פורסם כשהיית בת 30. לפני זה עשית כל מיני דברים, למה לבסוף בחרת להיות סופרת?
"ידעתי שאני רוצה לעשות משהו אמנותי, והספרות הייתה דבר מאוד טבעי בבית שגדלתי בו. אנחנו רוסים (אלונה נולדה בלבוב באוקראינה הסובייטית, אביה נפטר כשהייתה בת חמש, ושנה אחר כך עלתה עם אמה לישראל — י"ש) ומורגלים לקרוא הרבה. עוד כשהייתי ממש עולה חדשה, בכיתה ז', היה שיעור חיבור וכתבתי. המורה קראה אותו והייתה מופתעת — כי הייתי נורא נכה! אבל כשכתבתי את החיבור ההוא הבנתי שעליתי על משהו. שיש משהו שאני יודעת לעשות. אתה מרגיש את זה כמו שאתלט יודע. כשהגעתי לתל־אביב הלכתי ללמוד משחק, לא משנה מאיזה סיבות, סיבות של בחורות צעירות. אבל כל הזמן רציתי לכתוב".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן