אוקיי, אז טעיתי. חשבתי שאין לי בעיה עם הקן המתרוקן עד הרגע שבו הוא אכן, הלכה למעשה, התרוקן. מהבכור נפרדתי לשלום ולא הסתובבתי אחורה; מהמרכזית נפרדתי לשלום ולא הסתובבתי אחורה. ואז הגיעה הזקונים. נפרדתי ממנה לשלום, ומאז אני לא מצליחה להסתובב קדימה. אלמלא היה לי כבוד עצמי, הייתי רצה אחריה בצרחות וגוררת אותה חזרה לקן.
לפני יומיים הייתי במכולת וקניתי כל מיני דברים. בכל קנייה יש את המצרכים שאני קונה בשביל הבית, ויש את כל המונוסודיום גלוטמט ושומן הטראנס שאני קונה בשבילה ואז אוכלת - בדיוק כמו בהיריון - בשביל שתינו. זה מה שעשיתי גם הפעם, רק שבדרך לקופה הכה בי הברק. הקטנה שלי, האחרונה שלי, ה"פעם שלישית גלידה" שלי, זו שילדתי לעצמי כשכבר הייתי שרה אמנו, איננה.
הטור המלא של דניאלה לונדון דקל מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן